תמצית פסק דינו של בית המשפט המחוזי
15. כאמור, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים על עצם קיומו של הסכם המניות ועל תוכנו. המחלוקת כפי שהובהרה על ידי בית המשפט המחוזי הייתה, האם נכרת בין הצדדים הסכם שני, מאוחר להסכם המניות – הוא הסכם הייזום, ומה היה תוכנו של הסכם זה. בעניין זה נקבע כי אין המדובר, כפי שטען אשכנזי, בטענה בעל-פה נגד מסמך בכתב, שכן בן שלמה לא התכחש להסכם המניות ולתוכנו. טענתו הייתה כי בינו לבין אשכנזי נעשה הסכם נוסף, בעל-פה, מאוחר יותר, שבו הוסכם כי אם יצליח בן שלמה לאתר רוכש עבור אשכנזי שיסכים לרכוש את מניותיו ב-SPL במחיר שיהיה מקובל עליו, ישלם אשכנזי לבן שלמה 15% מכל סכום שיקבל בעסקה, ותמורה זו תמצה גם את מלוא הזכויות והחובות של הצדדים על פי הסכם המניות. על כן מיקד בית המשפט המחוזי את הדיון בשאלה האמורה.
16. ואכן, לאחר שמיעת העדויות, בחינת הראיות ושקילת טענות הצדדים, מצא בית המשפט המחוזי כי בן שלמה עמד בנטל המוטל עליו במאזן ההסתברות, להוכיח כי אכן נעשה הסכם נוסף בינו לבין אשכנזי, שבו הוסכם שאם יצליח בן שלמה להביא למכירת מניותיו של אשכנזי (באמצעות מניותיו בש.א.) ב-SPL במחיר שיהיה מוסכם עליו, הוא יקבל 15% אחוזים מהעסקה. כמו כן נקבע כי בן שלמה הוכיח שבמועד מאוחר יותר, לאחר שבוצעה העסקה של מכירת החזקות ש.א. ב-SPL לבארינבוים, סיכמו השניים כי אשכנזי ישלם לבן שלמה סכום נטו של 5,000,000 ש"ח, כשהתשלום ייעשה בדרך של ביצוע השקעות משותפות, כאשר אשכנזי יממן את חלקו של בן שלמה בהשקעות המשותפות ובצורה זו ישלם לו את חובו בגין העסקה. אין מחלוקת בין הצדדים כי השקעות משותפות כאמור, לא נעשו בסופו של דבר, למעט השקעת אשכנזי במגרש המכוניות של סנטר.
17. בית המשפט הוסיף כי גרסתו המרכזית של בן שלמה בכל הקשור לקיומו של הסכם הייזום, נתמכה בעדויות לפיהן אשכנזי אישר לפניהם את קיומו של הסכם הייזום ואת החוב לבן שלמה מכוח אותו הסכם ייזום. נקבע כי כל העדים שהובאו למתן עדות על ידי בן שלמה היו מהימנים ואמינים על בית המשפט, הם לא נסתרו ולא נמצאה סיבה שלא לאמץ את עדויותיהם. בית המשפט גם דחה את טענות אשכנזי אשר ניסה להטיל דופי בעדויות אלו, וטען כי העדים שיקרו וכי לכולם היה אינטרס להעיד לטובת בן שלמה. אף נאמר כי טענות אשכנזי לפיהן כל העדים ללא יוצא מהכלל שיקרו על דוכן העדים, אינן יכולות לעמוד ואינן סבירות. נקבע כאמור כי העדים היו אמינים ולא נמצאה סיבה, גם לא הגיון, שעדים רבים יסכימו כולם לבוא לבית המשפט ולהעיד עדות שקר כדי לתמוך בתביעת בן שלמה רק משום שהוא חברם. מדובר בבעלי תפקידים בעיסוקים נכבדים שהרשימו ברמת מהימנותם ולא נמצא בעדותם דופי, גם לא פרכה. כל אשר נטען כנגדם הוא רק טענה כללית של אשכנזי שהעדים הם אנשי שלומו של בן שלמה ורוצים בטובתו, שלא נתמכה בכל ראיה והועלתה בעלמא בלבד תוך הכחשה גורפת לכל מה שנאמר על ידם. הם לא נתפסו בסתירות והעידו את אשר שמעו בעצמם ישירות מפי אשכנזי בפגישות שהיו להם יחד עמו ועם בן שלמה. אפילו עדותו של עו"ד קסוטו, שייצג את אשכנזי בזמנים הרלוונטיים, עלתה בחלקים גדולים בקנה אחד עם גרסת בן שלמה וחיזקה אותה. בית המשפט גם קבע כממצא עובדתי כי אשכנזי אף משך המחאה בסך של 7,800,000 ש"ח לטובת בן שלמה בגין הסכם הייזום, אותה בן שלמה סירב לקבל לידיו רק משיקולי מס. גם עניין זה תומך בקיומו של הסכם הייזום ואף מצביע על ניסיונו של אשכנזי ליישם את אותו הסכם. לעומת שורת העדים שהעמיד בן שלמה שאישרו את גרסתו, גרסת אשכנזי נתמכה למעשה רק בעדותו שלו, שכשלעצמה הייתה מתפתלת, נמצאו בה סתירות שונות ולא נמצאה אמינה.