הנתבע לא מסר מידע מהותי לתובע טרם עסקת מכירת העסק
28. הוכח מעדויותיהם של התובע ורעייתו כי משיחות שקיימו עם הנתבע בסמוך לאירועי האיום הנטענים, עלה כי הנתבע הכיר את הגורמים העבריינים אשר יצרו קשר עם התובע וכי בעבר העסק אף נשרף . מידע זה לא נמסר לתובע טרם העסקה.
התנהגות הנתבע לפיה הוא סרב לבטל את העסקה כעבר מספר ימים בודדים מחזקת מסקנה זו לפיה הוא ביקש להשתחרר מהעסק .
בהעדר כל טענה אחרת שהועלתה ביחס לשימוש שנעשה בכספים ו/או קושי להשיבם מטעמי הסתמכות כאלה או אחרים, עולה כי סרוב הנתבע לבטל את ההסכם, בנסיבות, מעלה תהיות ולמעשה מוביל למסקנה לפיה הנתבע היה מודע לסיכון שבמכירת העסק והעדיף להשתחרר ממנו.
29. הגרסה שהציג הנתבע בהקשר זה בעייתית ואינה סבירה בעיני.
הנתבע אישר כי התובע הגיע אליו וסיפר לו כי מאחר שאוים על ידי עבריינים הוא מבקש לבטל את העסקה. כעבור מספר ימים מאז שהעסק נמכר, הנתבע סרב . לשאלה מדוע סרב לקבל את העסק חזרה השיב :
ת: אמרתי לו שהמקום שלו ואין לי מה לעשות איתו. הוא זרק את המפתחות או לקח, לא יודע. אמרתי שיש זכרון דברים, קיבלתי את הכל והכל מסודר. אמרתי לו שהכל שלו.
ש: עולה ממה שענית שאמרת לו שהעסק שלך ברמלה ולכן אתה לא רוצה אתה העסק, אבל לשיטתך אתה מנהל את העסק. מה הקשר המרחק?
ת: היה לי מנהל עבודה והרווחתי.
ש: אם יש לך מנהל עבודה. למה?
ת: לא רציתי את העסק. כל פעם המנהל עבודה היה מכניס אותי ללחץ ללכת לשם ושהמכונה הפסיקה לעבוד.
לשאלת ביהמ"ש, העסק היה רווחי אבל לא רציתי בגלל מס הכנסה ומע"מ שלא יהיה לי יותר מיד הכנסות. לא רציתי להתפתח.
(שורות 20-30 בעמ' 23 לפרוטוקול)
וכן השיב :
ת... אני שנה וחצי עבדתי שם. בגלל מנהל העבודה סגרתי את המקום. בפסח הוא העסיק ערבי בלי רישיונות ואמר לי שהוא ראה את האישור שלו ומאז אמרתי שאני לא רוצה צרות ולא רוצה שיהיה לי כל מיני רווחים. מספיק לי מה שיש לי במוסך.
(שורות 34-35 בעמ' 23 ושורות 1-2 בעמ' 24 לפרוטוקול)
כך, העסק נמכר וכעבור שבוע התובע מבקש לבטל את העסקה. לכאורה, הנתבע מציג מצג לפיו המדובר בעסק מרוויח וטוען בחקירתו:
ש: כשהתובע בא אליך לרכוש את העסק, הוא היה נלהב על העסק. אמרת שהעסק מניב רווחים מאוד גדולים. נכון שהוא היה להוט על העסק?
ת: נכון, בגלל שהוא מכיר את המקום והוא דיבר עם בעל המקום לפני.לא נכון. לא רציתי לתת לו את המקום. ביקשתי ממנו 160,000 ₪ והוא חזר אחרי 3-4 ימים"