(שורות 13-17 בעמ' 24 לפרוטוקול)
וכן :
ת: אני מכרתי לו את המקום, רציתי אפילו יותר, מפה לפה סיימנו ב- 120,000 ₪, לא רציתי למכור לו את הציוד, הוא רצה לתת לי רק 120,000 ואמרתי לו בסדר לבריאות. מה זה משנה כמה רציתי. הסכמתי.
(שורות 4-6 בעמ' 26 לפרוטוקול)
30. ומכאן, גרסתו של הנתבע אינה סבירה בעיני. מחד, לטענתו הוא בכלל לא רצה למכור את העסק לתובע ועשה לו הנחה משמעותית. מאידך, כעבור מספר ימים מבקש התובע לחזור בו מהעסקה, והנתבע אשר טען כי לא רצה בכלל למכור לו את העסק וכי עשה לו הנחה, לא מסכים לבטל את העסקה.
לשאלה מדוע מסרב לקבל את העסק חזרה משיב הנתבע כי העסק היה רווחי ולא היה לו כח להתעסק עם הרווחים ולאחר מכן משנה גרסתו וטוען כי ביקש למכור את העסק בגלל סכסוך עם מנהל עבודה ביחס לקבלת היתרים. ואולם, טענות אלו לא הובאו בתצהיריו של הנתבע וכך גם לא הובא תצהיר של מנהל העבודה לתמיכה בגרסתו.
31. הנתבע הכחיש את השיחות שקיים עם התובע ורעייתו. ובהקשר זה המדובר בגרסה מול גרסה. יחד עם זאת, הנתבע אישר כי התובע סיפר לו בדבר האיומים שקיבל ומכאן יש חיזוק ביחס לגרסתו האותנטית של התובע אשר בעקבותיו פנה מידית אל הנתבע.
32. על כן, אני סבורה כי יש מקום לקבל את גרסת התובע אשר נתמכה בעדות רעייתו וחתנו ולא נסתרה בחקירה הנגדית, ואף בעדות הנתבע עצמו, לפיה הנתבע אישר בפניהם כי הוא היה מודע לסיכון בדבר גורמים עברייניים וכי הוא גם נטל אחריות על כך, ובהתאם ביקש לשכנע אותם להישאר. גרסה זו מתיישבת עם סירוב הנתבע לבטל את עסקת רכישת עסק השטיפה, ימים ספורים לאחר ביצוע העסקה.
33. ומכאן, הוכחה הטעיה וכפועל יוצא לתובע הזכות לביטול החוזה וקמה לצדדים חובת השבה שעניינה ידון בהמשך.
התובע זכאי להשבת הסכומים גם אם וככל שהמדובר בטעות
34. לאור האמור לעיל, המסקנה אליה הגעתי היא כי התובע היה תם לב באופן שבו ביקש לבטל את ההסכם. התובע סבר כי המדובר בעסק בעל פוטנציאל רווחיות שהוא יכול לפתח והתברר לו כי בפועל, הוא מאוים על ידי גורמים עברנייים.
35. גם אם מסקנתי הייתה כי הנתבע לא היה מודע למידע שלא הועבר לידי התובע (בעוד שאני סבורה כי יש לקבע כי הנתבע אכן היה מדוע) , הרי שמתקיים הפגם של טעות .
בנסיבות אלה סעיף 14(ב) לחוק החוזים קובע כי :
"מי שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת; עשה כן, רשאי בית המשפט לחייב את הצד שטעה בפיצויים בעד הנזק שנגרם לצד השני עקב כריתת החוזה".