--- סוף עמוד 18 ---
הצדדים במהלך הבוררות ושהצדדים הסמיכו את הבורר להעניק לו תוקף של פסק בוררות, הרי שהדרך לאישורו של פסק הבוררות בבית המשפט הינה זהה. הליך אישורו של פסק בוררות כזה ייעשה על ידי בית המשפט בהתאם להוראות חוק הבוררות. לעומת זאת, אם מדובר בהליך בוררות שהצדדים לו הינם בני זוג, יש להבחין בין הליך שמסתיים בפסק בוררות "רגיל" המכריע במחלוקות לגופן, שהליך אישורו בבית המשפט זהה להליך אישורו של פסק בוררות "רגיל" שניתן בבוררות בין צדדים שאינם בני זוג, לבין הליך שמסתיים בהסכם פשרה שהתגבש בין בני הזוג במהלך הבוררות ושהם הסמיכו את הבורר להעניק לו תוקף של פסק בוררות, שהליך אישורו בבית המשפט עשוי להיות שונה מהליך אישורו של פסק בוררות "רגיל".
27. כאשר הליך בוררות בין בני זוג, שבמסגרתו נדונו סכסוכים רכושיים וממוניים ביניהם, מסתיים בהסכם פשרה שהבורר מעניק לו תוקף של פסק בוררות, וכאשר בשלב מאוחר יותר מגיש אחד הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור פסק הבוררות בהתאם לחוק הבוררות, על בית המשפט לבחון היטב מהו טיבו של הסכם פשרה זה – האם מדובר בהסכם "רגיל" בין בני זוג או בהסכם ממון. כזכור, לא כל הסכם שנערך בין בני זוג מהווה הסכם ממון, אלא רק הסכם "שצופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין" [ראו: עניין שי (שרעבי) שהוזכר בפסקה 17 לעיל]. הדין הישראלי מעניק להסכם ממון מעמד ייחודי, בהיותו הסכם הצופה פני עתיד בעל השלכות פוטנציאליות נכבדות על בני הזוג, וקובע כי הסכם כזה טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, אשר נדרשים לוודא כי בני הזוג עשו את ההסכם "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". אישור זה הינו, כאמור, תנאי לתוקפו של הסכם הממון, ובלעדי אישור זה הסכם כזה הינו, ככלל, חסר תוקף. משכך, להבחנה בין הסכם ממון לבין הסכם "רגיל" בין בני זוג יש חשיבות גדולה בבואנו לדון בשאלה באיזה אופן יתנהל בבית המשפט הליך אישורו של הסכם פשרה שנכרת בין בני זוג במהלך הליך בוררות.
28. כאשר הסכם הפשרה שהתגבש בין בני הזוג במהלך הבוררות הינו הסכם "רגיל" ולא הסכם ממון, הרי שאין כל מניעה עקרונית שהבורר יעניק להסכם כזה תוקף של פסק בוררות, וזאת כמובן בתנאי שהצדדים הסמיכוהו לעשות כן. הליך אישורו של פסק בוררות כזה זהה להליך אישורו של פסק בוררות "רגיל" המכריע במחלוקות לגופן, ובית המשפט יבחן את בקשת האישור בהתאם לחוק הבוררות. לעומת זאת, כאשר ההסכם שנכרת בין בני הזוג במהלך הבוררות הינו הסכם ממון – דהיינו הסכם שצופה פני איזון משאבים לעת גירושין או מוות ושיש לו השלכות פוטנציאליות נכבדות על בני הזוג – הרי שהחוק שחל עליו בראש ובראשונה הינו חוק יחסי ממון, ולכן הסכם כזה טעון אישור של בית המשפט או בית הדין הדתי המוסמך