--- סוף עמוד 19 ---
בהתאם לחוק יחסי ממון ולא בהתאם לחוק הבוררות. משכך, אף אם הצליח הבורר לפשר בין בני הזוג וסייע להם לגבש הסכם ממון המסדיר את הסכסוכים ביניהם, ואף אם בני הזוג הסכימו להסמיך את הבורר לאשר את הסכם הממון וליתן לו תוקף של פסק בוררות, הבורר אינו רשאי ליטול לעצמו סמכות זו. יודגש, לא בכדי קובע חוק יחסי ממון במפורש כי הסמכות לאשר הסכם ממון נתונה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי המוסמך, כפי שפורט בפסקאות 19-16 לעיל, ומשכך אין לראות בבורר כמי שמוסמך מלכתחילה לאשר הסכם ממון במהלך הבוררות וליתן לו תוקף של פסק בוררות, אף אם הדבר נעשה בהסכמת הצדדים. ודוק, אם נאמר אחרת – דהיינו, כי יש לבורר סמכות לאשר הסכם ממון שהתגבש במהלך הבוררות לפניו ואף ליתן לו, בהסכמת הצדדים, תוקף של פסק בוררות שמעמדו כמעמד של פסק בוררות "רגיל" – אזי נמצא עצמנו עומדים בפני הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק בוררות, שיובא לאישורו של בית המשפט בהתאם לחוק הבוררות, על אף שהסכם זה לא אושר מעולם על ידי בית המשפט או בית הדין הדתי המוסמך בהתאם לחוק יחסי ממון. זוהי תוצאה חסרת היגיון, החותרת תחת התכלית העומדת ביסוד הדרישה הקבועה בחוק יחסי ממון להביא את הסכם הממון לאישור בית המשפט או בית הדין הדתי המוסמך, על מנת לוודא שבני הזוג הבינו את משמעות ההסכם ואת תוצאותיו.
29. נסכם את הדברים כדלקמן:
(א) בהתאם לסעיף 2 לחוק יחסי ממון, הסכם ממון טעון תמיד אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין המוסמך, אף אם מדובר בהסכם ממון שגובש בסיועו של בורר במהלך הליך בוררות ואף אם הבורר העניק לו, בהסכמת הצדדים, תוקף של פסק בוררות.
(ב) הסמכות לאשר הסכם ממון בהתאם לחוק יחסי ממון נתונה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי המוסמך, והיא אינה מוקנית לבורר שדן בסכסוכים בין בני הזוג במסגרת הליך בוררות, אף אם הצדדים הסתייעו בבורר על מנת לגבש את הסכם הממון ואף אם הסכימו להסמיכו לאשרו ולהעניק לו תוקף של פסק בוררות.
(ג) כאשר מונחת לפני בית המשפט בקשה לאישור פסק בוררות, שבמסגרתו העניק הבורר תוקף של פסק להסכם פשרה שהתגבש בין בני זוג במסגרת הליך בוררות, על בית המשפט לבחון היטב האם מדובר בהסכם "רגיל" בין בני זוג או בהסכם ממון. הבחנה זו משליכה במישרין על האופן שבו יבחן בית המשפט את הבקשה: ככל שמדובר בהסכם "רגיל" בין בני זוג שהתגבש במהלך הליך בוררות ושהצדדים הסמיכו את הבורר להעניק לו תוקף של פסק