ערעור זה מונח עתה בפנינו. עיקר בטענות היועץ המשפטי לממשלה בגדרו הוא כי הכרה בסמכות לאשר הסכם ממון בין בני-זוג ידועים בציבור פוגעת במעמדו הייחודי של מוסד הנישואין, שכן הדבר מעניק גושפנקה משפטית למערכת היחסים בין הצדדים באופן הגורם לטשטוש הגבולות בין קשר הנישואין לבין יחסי זוגיות אחרים. על-פי הנטען, לא בכדי הבחין המחוקק בחוק יחסי ממון בין בני-זוג נשואים לבין מי שאינם נשואים, ובהיעדר חקיקה מפורשת אין להעניק לידועים בציבור זכויות השמורות לבני-זוג נשואים.
עוד טוען היועץ המשפטי לממשלה כי פרשנות ראויה של חוק בית המשפט למשפחה מחייבת, כשמדובר בבני-זוג ידועים בציבור, כי באין סכסוך בין הצדדים אין קמה הסמכות לאישור הסכמים על-פי סעיף 3(ג) לחוק, ואין די בסכסוך העלול להתעורר בעתיד.
כן נטען כי בניגוד לקביעת בית-המשפט המחוזי, אישור ההסכם עלול להשפיע על זכויותיהם של צדדים שלישיים, כבן-זוגו הנשוי של הידוע בציבור או בני-משפחתו האחרים, במובן זה שההסכם עלול לסתור הסדרים נוגדים שמקורם בדין או בהסכם אחר. זאת, בפרט נוכח העובדה כי הצד השלישי אינו לוקח חלק בהליך אישורו של ההסכם בפני בית-המשפט. הדבר, כנטען, אף עלול לפגוע במעמדו של בית-המשפט
--- סוף עמוד 495 ---
שאישר את ההסכם במקרה שבתחרות בין ההסדרים יצא ההסכם שאושר וידו על התחתונה.
ולבסוף טוען היועץ המשפטי לממשלה כי הכרה בסמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לאשר הסכמים תגדיל מאוד את היקף הפניות לערכאה זו, ולבד מהעומס הרב הכרוך בכך יגרור הדבר אף שינוי בתפקידו המסורתי של בית-המשפט כמכריע בין צדדים מתדיינים. שינוי שכזה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, ראוי שייקבע בחקיקה בלבד.
המשיבים, מצדם, תומכים יתדותיהם בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, והם מדגישים כי בעמדת היועץ המשפטי לממשלה יש כדי להפלות בני-זוג ידועים בציבור ביחס לבני-זוג נשואים. עוד טוענים הם כי תכליתו של חוק בית המשפט למשפחה הינה הסדרת היחסים המשפטיים בין בני המשפחה, ואף אישור הסכמי ממון מראש – עוד לפני שנתגלע סכסוך – מקדם תכלית זו.
השאלות המתעוררות בערעור שבפנינו הן אפוא שלוש: ראשית, האם סמכותו של בית-המשפט לענייני משפחה לאשר הסכמי ממון אף בין בני-זוג ידועים בציבור מעוגנת בדין? שנית, האם יש בהכרה בסמכות זו כדי לערער את התפיסה המשפטית או החברתית המקנה מעמד מיוחד למוסד הנישואין? לבסוף, האם יש יסוד לחשש כי הפעלת הסמכות תפגע בעניינם של צדדים שלישיים או תגרום נזק לפעולתה התקינה של הערכאה השיפוטית?