שאלה ב' – תוקפו המשפטי המחייב של המסמך כלפי המבקשים הרצל ואסתר
25. טענת המבקשים בנדון פורטה בסעיף 17ב(3) לעיל, ותשובת המשיבים לגביה ניתנה בסעיף 18(י) לעיל.
26. לא ברור מה תועלת ראו המבקשים בהעלותם טענה זו, שכן די בכך שציפורה ומיכל, יורשותיו מכח הדין של המנוח, חתומות על המסמך כדי לאפשר לכאורה מתן תוקף משפטי מחייב למסמך (בהנחה שתידחנה יתר טענות המבקשים בנוגע להעדר תוקפו המשפטי המחייב של המסמך).
יחד עם זאת נזכיר כי על הסכם הנאמן חתומה גם אסתר, כמחזיקה בבית מגורים הבנוי על אחת מחלקותיו של המנוח, ומכאן היה נחיצותה כצד למסמך דנן.
באשר להרצל – מכוח היותו מחזיק בבית מגורים יחד עם מיכל רעייתו, מובן הרצון להכלילו כצד למסמך.
הטיב להבהיר זאת הנאמן בתגובתו לבית המשפט מיום 20.2.17, בציינו כדלקמן:
"עזבון המנוח כולל זכויות בשיעורים שונים (ב)מספר חלקות מקרקעין בפרדס חנה...
ליורשותיו של החייב ובני ביתם, הם המבקשים 1-4, זכויות מסוגים שונים ודרגות שונות במקרקעי החייב – כל אחד מהמבקשים ונסיבותיו.
יובהר כי לא מדובר בזכויות מכח ירושה שהרי אלו בטלות וניגפות מפני נושי החייב. לכל אחת מהיורשות זכויות עצמאיות בחלק מהמקרקעין (או לפחות טענות טובות) אשר התגבשו עובר למתן צו הכינוס לחייב ולכן קודמות לנושיו..." (ציטוט מסעיפים 3-4 לתגובה).
מכאן הצורך להכליל את הרצל ואסתר במסגרת המסמך, ובכך לחייבם לעסקה העתידית הלכאורית המתגבשת במסגרת המסמך, ולמנוע מהם כל אפשרות להתנגד לה מכח זכויותיהם במקרקעין, שאף אינן זכויות בעלות אלא אך זכויות חזקה ומגורים.
27. זו כנראה גם הסיבה מדוע דייקו הצדדים בלשונם במסמך בכל הקשור לזכויות המבקשים במקרקעין, וציינו בסעיף 1 למסמך כי – "המוכרים מצהירים כי ברשותם מגרש...". היינו "ברשותם" אך לא "בבעלותם". בין אם לנוכח הליכי הפש"ר המתנהלים נגד עזבונו של המנוח ובין אם לנוכח העדר זכויות קנין רשומות לגבי המקרקעין (ראו לענין הדיון שהתקיים בין הצדדים במועד הפגישה והחתימה על המסמך ביום 4.3.16 לענין סעיף והגדרת זכויות המבקשים במקרקעין - עדותה של מיכל עמ' 28 לפרו' שו' 17-24; עדותו של הרצל עמ' 81 לפרו' שו' 24-26; עדותו של ציון שו' 23-27).
28. במצב דברים זה לא מצאתי כל ממש בטענת המבקשים, המשתקפת בשאלה ב' לעיל, ואני דוחה אותה.
שאלה ג' – מסמך פנימי בלתי מחייב?
29. במסגרת הדיון בשאלה זו נבחן ונכריע, אם המבקשים הוכיחו טענתם, כי נאמר להם ע"י המשיבים כי המסמך הוא בגדר מסמך פנימי, ביניהם, שאינו בעל תוקף חוזי מחייב במערכת היחסים ביניהם.