ג. מן העבר השני המשיבים מכחישים כי שכנעו המבקשים או מנעו מהם להתייעץ עם עורך דין (נ/1 סעיף 19; נ/2 סעיף 19). היטיב לבטא זאת רועי בחקירתו הנגדית כשעומת עם טענה זו של המבקשים, באומרו:
"...ביום החתימה, אחרי שנערך המסמך בביתם יחד איתם ואחרי שהודפס במדפסת הביתית שלהם ועברנו סעיף סעיף, ואין פה איש שיכול להכחיש, התבקשנו לצאת החוצה, יצאנו החוצה מהבית והם ניהלו דיון בתוך הבית על המסמך הזה. מה נאמר אינני יודע, אבל אף אחד לא אמר להם אל תדברו. 4 אנשים יושבים ומדברים אחרי משא ומתן מאוד ארוך על דבר שאנו מסכימים עליו, אנו יוצאים החוצה. יעלה על הדעת שנגיד להם לא לפנות לעורך דין? היינו מחוץ לבית.
ש. למה לא אמרתם להם לפנות לעורך דין בתור אנשים מקצוענים?
ת. למה את חושבת שמנענו את זה?
ש. האם אמרתם להם לכו תתייעצו עם עורך דין?
ת. לא זוכר את זה בדיוק. מעולם לא מנענו מהם ייעוץ, לא ביקשנו מהם לא להתייעץ, לא לחצנו בשום צורה או אופן, הכל היה באהבה, בחיבוקים, להפך" (עמ' 166 לפרו' שו' 1-11).
נתתי אמון בעדות זו של רועי בכל הקשור לאי מניעתם או שכנועם את המבקשים לא להתייעץ ו/או ליצור קשר עם עורך דין לפני החתימה על המסמך.
דברים דומים נאמרו ע"י ציון בעדותו (עמ' 143 לפרו' שו' 5-14), וגם בעדותו זו נתתי אמון.
34. המבקשים ניסו לחזק גרסתם כי נאמר להם ע"י המשיבים, וכך סברו, כי המסמך הוא בגדר מסמך פנימי בלתי מחייב ביניהם, מדברים שעלו בשיחה שהיתה להם עם המשיבים לאחר חתימת המסמך.
השיחה האמורה עם המשיבים התקיימה ביום 17.3.16, כשבועיים לאחר חתימת המסמך, אותה הקליטו המבקשים, ותמלולה צורף כנספח ט2 לתיק המוצגים.
בהקלטה זו נשמע ציון אומר המילים הבאות:
"תראה אנחנו אומרים סוף מעשה במחשבה תחיה...אז בסופו של דבר אתה, אני מתחייב לך פה לבית, לא מתחייב למישהו אחר, אז זה לא, המסמך הזה הוא פנימי בינינו...הוא לא פורמלי הוא פנימי...הוא לקראת הסכם יותר רציני אצל עורך דין שיסגור את כל הקצוות פיקס...אבל בגדול, אני מתחייב להרצל ציוני מן הסתם, כאילו אתה איש הקשר שלנו..." (עמ' 2 לתמלול שו' 5-15).
באותו שיחה נשמע רועי אומר כי:
"...זה מבחינתי הסכם בינינו, זה נשאר פה.." (עמ' 5 לתמלול שו' 13-14).
לכאורה מהקלטות אלה עולה כי המשיבים מאשרים כי המסמך הוא בגדר בהסכם פנימי ביניהם.
עוד ביקשו המשיבים לחזק גרסתם הנדונה, בהפנותם לכותרת המסמך הנושאת, בין היתר, את המילים "הסכם אופציה", אותה פירשו כנתון לבחירתם להוציאו מן הכח אל הפועל, ושאינו בבחינת מסמך מחייב.