ט. גם הטענה לפיה הפיצוי המוסכם חורג מהנהוג, דינה להידחות. הפסיקה קבעה לא אחת כי שיעור הפיצוי הסביר נע בין 10% ל-20% מסכום העסקה. יחד עם זאת, ניתנת לביהמ"ש אפשרות להתערב בשיעור הפיצוי המוסכם (סעיף 15 לחוק התרופות), אולם אין ללמוד מכך על תוקפו של החוזה.
י. דין טענת המבקשים, כי למעשה הם אינם בעלי המקרקעין, להידחות. ציפורה היא בעלת 50% מהמקרקעין ולגבי יתרת ה-50%, הושגה הסכמה בין המבקשים לבין הנאמן, שהתבטאה בסעיף 5 למסמך שנחתם בין המבקשים למשיבים לאמור, כי המבקשים והמשיבים יתחלקו באופן שווה בעלות רכישת הזכויות במגרש.
י"א. המשיבים הסתמכו על ההסכם עם המבקשים ונערכו למימושו, לרבות קיום מגעים והגעה להבנות עם קבלנים, אולם טרם גובש חוזה כלשהו עם מי מצדדי ג'. המשיבים אף הספיקו לעניין אנשי מקצוע שונים בפרוייקט וכבר נפגשו עימם, לרבות קבלני עפר, שמאי, מודד, מתכנן, אדריכלית, מתווכים ועו"ד. פעולות אלה גרמו למשיבים הוצאות והפסד כספי, וכן אפשרות לנזק תדמיתי הן כלפי לקוחות עתידיים והן כלפי ספקי שירותים.
דיון והכרעה
19. לאחר עיון ובחינה של טענות הצדדים, כמפורט בהרחבה לעיל, סבורני כי אלה הן השאלות הדורשות הכרעה בתובענה זו:
א. האם המסמך בטל מעיקרו כיוון שלא אושר או הוסכם ע"י הנאמן ו/או לא אושר ע"י בית המשפט בתיק הפש"ר של המנוח?
ב. האם למסמך אין תוקף משפטי מחייב מלכתחילה כלפי המבקשים 1 ו-3 (הרצל ואסתר) כיוון שאין להם כל מעמד משפטי ביחס למקרקעין?.
ג. האם המבקשים הוכיחו טענתם כי עסקינן במסמך אשר הוא בגדר מסמך פנימי בין הצדדים, שלא נועד או כוון ליצור יחסים חוזיים מחייבים ביניהם?
ד. האם במסמך במתכונתו החתומה (נספח ח/1) יש כדי ללמד על גמירות דעת ומסויימות הנדרשים מחוזה מחייב, ויתר פרטיו ניתנים להשלמה?
ה. ככל שנסיק כי עסקינן במסמך המהווה חוזה תקף ומחייב נמשיך לבחון - האם הוכח ע"י המבקשים כי נפל פגם מהותי בכריתת המסמך, לרבות טענתם כי חתמו על המסמך בתנאי עושק וסוגיית הפיצויים המוסכמים.
שאלה א' – מניעות משפטית לחתום על המסמך עקב הליכי פש"ר של המנוח
20. טענת המבקשים בנדון מפורטת בסעיף 17ב(1)+(2) לעיל, ותשובת המשיבים לטענה זו מצויינת בסעיף 18(ד) לעיל.
21. אני מסכים כי מלכתחילה היה ראוי לקבל את הסכמת הנאמן לעסקה הלכאורית שהתגבשה בין המבקשים למשיבים, שבאה לידי ביטוי במסמך, לנוכח הליכי הפש"ר והיותו של המנוח הבעלים הרשום של המקרקעין. נזכיר כי בהתאם לסעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 נכסי החייב מוקנים לנאמן. משכך, ולמרות הסכם הנאמן, שטרם אושר ע"י בית משפט של פשיטת רגל, כל עסקה בנוגע לנכס מנכסי החייב, צריכה את אישורו או הסכמתו ואת אישור בית משפט של פשיטת רגל.