טענות חברת העיר החדשה
18. חברת העיר החדשה, כאמור, לא היתה צד להליך בבית המשפט המחוזי. היא ביקשה להצטרף בשלב הערעור, והוחלט על צירופה כמשיבה (החלטת הרשמת ל' בנמלך מיום 12.2.2017). החברה מציינת כי היא פועלת מזה כ-8 שנים, היא בעלת מוניטין רב, ונמצאת בבעלותם של 8 בעלי מניות. בפסק הדין המשלים ניתנו שני סעדים בעניינה – נקבע כי אילן זכאי ל-40% מתוצאות פעילותה, וניתן צו למתן חשבונות לעיונו של אילן. שני סעדים אלו פוגעים בחברה באורח ניכר, בעוד שהיא כלל לא היתה צד להליך, ועל כן דין סעדים אלו להיבטל.
19. העיר החדשה טוענת כי בניגוד לקביעות שבפסק הדין, החברה לא הוקמה כ'גלגול' של קבוצות רוכשים, ומכיוון שלא צורפה להליך הרי שלא היה בידה להוכיח זאת; לטענתה, עיון במסמכי ההתאגדות שלה מלמד כי אין הדבר כן. הלכה למעשה, בית המשפט התעלם ממסך ההתאגדות, והתייחס לרווחי החברה כשייכים לבעלי מניותיה, ולא אליה כאישיות משפטית נפרדת. כמו כן התעלם בית המשפט מקיומם של בעלי מניות נוספים לחברה מלבד דרור. לגופם של הסעדים נטען כי בעוד שבעלי מניותיה השקיעו סכומי כסף רבים בחברה, קובע פסק הדין שאילן זכאי להנות מפירותיה של אותה השקעה, מבלי שהשקיע דבר וללא שנטל סיכון. אשר לצו לגילוי חשבונות, נטען כי חשבונות אלו אינם חשופים, בחלקם, לבעלי המניות עצמם, וכי העדר זיקה של אילן לחברה מחייב לשלול גם ממנו זכות עיון במסמכיה. לבסוף נטען, כי במסגרת כתב התביעה עצמו לא נתבקשו סעדים ביחס לחברת העיר החדשה, וגם מטעם זה לא היה מקום ליתן סעדים אלו.
טענותיו של אילן
20. אילן, מצדו, סומך ידיו על קביעותיו של בית המשפט המחוזי ועל מסקנותיו. לטענתו, ברור היה לשני הצדדים בעת החתימה על הסכם המייסדים, כי הם נכנסים לפעילות משותפת בתחום שיווק קבוצות רכישה, לאקדמאים בתחומים שונים. הניסיון לשלב גם את פעילות חברת קבוצות רכישה להסכמה זו נבע דווקא מכיוונו של דרור, שחפץ במימון של אילן גם לפרוייקטים האחרים שניסה לקדם, עבור אנשי קבע. עוד טוען אילן כי החתימה על הסכם ההיפרדות נעשתה בעקבות לחץ ואיום מצדו של דרור, שאם לא יסכים להפחית את שיעור הרווחים שיקבל – יאלץ לרדוף אחריו ולנקוט בהליכים משפטיים על מנת לראות את פירות השקעתו. הפרשנות של הסכם ההיפרדות שנקט בה בית המשפט, ולפיה נקבע בו מועד 'גג' להעברת רווחי פרוייקט 'סנטרל פארק' לידי אילן, היא הפרשנות הנכונה. מסקנותיו של בית המשפט בהקשר זה נשענו על ניתוח העובדות ועל הגיונו של ההסכם, קביעותיו מוצקות, ואין עילה להתערב בהן. ממילא, משנמנע דרור לשלם את הדיווידנד במשך למעלה משנה לאחר חלוף המועד, הרי שבכך הפר את הסכם ההיפרדות הפרה יסודית, וביטולו נעשה כדין.