טענות הנתבעים
88. הנתבעים טוענים כי הסיבה היחידה לסיום ההתקשרות עם התובעת היו חילוקי הדעות הקשים שהיו בינה לבינם.
89. הנתבעים מדגישים כי לא העסקה עםPNY הייתה הסיבה לסיום ההתקשרות, מאחר וממילא יומיים לפני סיום ההתקשרות סברו הנתבעים כי עסקת ההשקעה של PNY לא תצא לפועל.
90. הנתבעים מוסיפים כי חילוקי הדעות ששררו בין הנתבעים לתובעת היו מקצועיים ואישיים כאחד, ואלו לא אפשרו להמשיך את ההתקשרות, אף כאשר ניסו לפייס את התובעת במהלך ההתקשרות.
הנתבעים מביאים כדוגמה לעניין חילוקי הדעות המקצועיים בין הצדדים את השקעת קבוצת הטייסים בחברה, השקעת חברת שוקייס הקנדית בחברה והסרטון ששרון ניסתה לקדם והתובעת התנגדה לו. כדוגמה לחילוקי דעות אישיים שהעכירו את סביבת העבודה, מפנים הנתבעים לתצהיריהם ולתכתובות שהוחלפו בין הצדדים, וטוענים כי מדובר בחילוקי דעות קשים שהיו בין בעלי מניות בחברה קטנה שפשוט לא אפשרו את המשך ההתקשרות ביניהם.
פרשנות המונח חילוקי דעות מהותיים וקיומם בעניינו
91. המונח "חילוקי דעות מהותיים" אינו מוגדר בהסכם. אין חולק כי מדובר במונח רחב, וכי עשויות להיכנס תחתיו סיטואציות רבות ומגוונות. בנסיבות אלה, בהן לשון ההסכם אינה חד משמעית, יש להתחקות אחר אומד דעת הצדדים על רקע כלל הוראות ההסכם ובאמצעות בחינת הנסיבות החיצוניות לו. בהתאם, יש ליתן את הדעת להתנהגות הצדדים במסגרת המשא ומתן שקדם לכריתת ההסכם, להתנהגותם במהלך הוצאתו לפועל של ההסכם, לחוזים והסכמים נוספים הקיימים בין הצדדים, לנוהג המסחרי המקובל וכיוצא באלה (להרחבה ר' ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ, פסקה 46 (8.2.2018) וההפניות המובאות שם).
92. במהלך המשא ומתן בקשר להסכם, התייחסו הצדדים במפורש לקיומם של "חילוקי דעות מהותיים". כך כתבה התובעת בהודעת מייל ביום 2.3.2015: "הפרשה שלי מהתפקיד על ידכם, תתאפשר רק במידה שיתגלעו חילוקי דעות מהותיים וחריפים בין הצדדים, אשר על אף מאמץ כנה ובתום לב, לא יהיה ניתן לישבם או לפתור אותם באופן סביר לשביעות רצון כל הצדדים...". בתגובה, כתבה אורלי ביום 3.3.2015 כי: "אינני מתנגדת לקבוע, כי היפרדות (ביוזמת או ביוזמתנו), תיעשה רק במקרה של חילוקי דעות מהותיים שלא ניתן לפתור אותם באופן סביר ובתו"ל בין הצדדים". כזכור, ב-8.3.2015 חתמו הצדדים על ההסכם.
לאור האמור, נראה כי "עוצמת" חילוקי הדעות בין הצדדים המשקפת את אומד דעת הצדדים ביחס למנגנון השבת המניות היא "בינונית". מחד, לא מדובר ברף קשיח מדיי, בהינתן שהנוסח שכלל "חילוקי דעות מהותיים וחריפים" לא התקבל על ידי אורלי (ומכך גם עולה שאין לקבל את טענת התובעת כי רק חילוקי דעות שלא מאפשרים המשך עבודה משותפת הם אלו העומדים ברף הנדרש). מנגד, ברי גם כי לא מדובר בזוטות, זאת לאור הדרישה כי חילוקי הדעות יהיו מהותיים. עוד אזכיר כי במנגנון השבת המניות נקבע כי שיעור ההחזרה תלוי במיהות יוזם סיום ההתקשרות (שיעור ההחזרה במקרה בו התובעת תבקש לסיים את כהונתה גבוה יותר).
אם כן, לעניין הפעלת מנגנון השבת המניות, לכל אחד מן הצדדים האפשרות לסיים את ההתקשרות, כאשר כאמור, נדרש כי הפסקת ההתקשרות לא תהיה על רקע זוטות, אלא על רקע מחלוקות וקשיים בשיתוף הפעולה בין הצדדים, ולאחר שנעשה ניסיון לפתור מחלוקות אלה בתום לב שלא צלח, כאשר שיעורי ההחזרה השונים מחמירים מנקודת מבטה של התובעת ככל שהיא תיזום את הפסקת ההתקשרות.
מן האמור עולה כי תכלית קיומו של התנאי "עקב חילוקי דעות מהותיים" היא מניעת מצב בו תפסיק החברה את ההתקשרות עם התובעת על רקע יחסים תקינים וללא סיבה מהותית. זאת, כדי למנוע מצבים בהם יסיימו הנתבעים את ההתקשרות עם התובעת מתוך מטרה להקטין את שיעור אחזקתה במניות החברה, מצבים אשר עלולים להיווצר כאשר שוויה של החברה יאמיר. יחד עם זאת, אין בכך כדי למנוע מהנתבעים להפסיק את כהונתה של התובעת בחברה ולהפעיל את מנגנון השבת המניות כאשר שיתוף הפעולה בין הצדדים לא עבד כמתוכנן, ולאחר שניסיונות לתקן את שיתוף הפעולה או לפתור את המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים האלו לא צלחו.
אדגיש, כי אינני סבור, כפי שטוענת התובעת, כי נדרש קשר סיבתי "מיידי" בין חילוקי דעות קונקרטיים לבין סיום ההתקשרות. מדובר ביחסי עבודה מתמשכים בין הצדדים, ולא ניתן לצפות כי רק הפסקת התקשרות הנובעת מאירוע נקודתי או רצף אירועים נקודתיים בסמוך למועד סיום ההתקשרות תואמת את התנאי "עקב חילוקי דעות מהותיים". נהפוך הוא, דווקא פער בין מועד התגבשות חילוקי הדעות לבין מועד הפסקת ההתקשרות מלמד על ניסיון "לספוג" את המחלוקות והקשיים לאורך זמן תוך ניסיון לתקנם.
93. כפי שאפרט להלן, בין הצדדים לא שררו יחסים תקינים, והתגלעו ביניהם חילוקי דעות במישור המקצועי ובמישור האישי. אפרט.
הנתבעים הציגו מספר דוגמאות לחילוקי דעות מקצועיים. כך למשל, התובעת והנתבעים לא ראו עין בעין את הצורך בכניסה של קבוצת הטייסים כמשקיעים לחברה, כאשר הנתבעים תמכו בכניסתם לחברה והתובעת התנגדה (ולא נעלמה מעיני טענת התובעת כי בסופו של דבר שיתפה פעולה עם הנתבעים בקשר להשקעה זו, שלא יצאה לפועל מסיבות אחרות) (פ/24.10.2017, עמ' 80 ש' 15 – עמ' 81 ש' 3). דוגמה נוספת היא חילוקי הדעות בנוגע להחדרת המוצר לשוק האמריקאי (סעיפים 34-35 לתצהיר שרון, כאשר התובעת בחרה שלא לחקור את שרון בעניין זה וגם לא להתייחס לעניין זה בסיכומיה).
94. לכך יש להוסיף, כי בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים אישית רווית ויכוחים, אגרסיבית, ובמידה מסוימת אף עכורה. להלן מספר התכתבויות ושיחות בין הצדדים הממחישות את האמור.
כך למשל, כתב קובי בהודעת מייל כבר בחודש יוני 2015 (נ/7), שיועדה בעיקרה, לטענת הנתבעים, לתובעת:
"יותר מדי חשדנות פנימית...בואו לא נתבלבל – את המשאבים שלנו צריך להפנות כלפי חוץ, שם מאבק ההשרדות ולא הסרדות [טעות במקור] ביננו. אנא תנו אמון אחד בשני וגם אם יש חשדנות לפתור בשיחה ולא מייל בתפוצה".