עוד עולה, כי מערכת היחסים בין הצדדים התדרדרה עם הזמן. כך למשל העיד מר רבי בתצהירו (סעיף 16): "בבוקרו של אותו יום (למיטב זכורני בנובמבר 2015), התובעת הגיעה לביתי, התפרצה כלפיי וכלפי שרון ודרשה ממני בתקיפות תשובה לשאלה 'אם יש רצון לפטר אותה מהחברה'". מר רבי ושרון לא נחקרו בקשר לכך בחקירותיהם הנגדיות.
וכך כתבה אורלי לתובעת ביום 4.1.2016 בהודעת וואטסאפ (נספח 17 לתצהיר אורלי):
"כבר כמעט 1200 בניו יורק מועד השיחה המוצע. את בוחרת להחליט שזה לא מכבד בעינייך. בעיניי לא מכבד לקבוע שיחה איתי ב1100 וב1055 לבקש דחייה ל1130 ואז לא להיות זמינה עד 1150. אני מציעה שנעבוק רק הטובת [טעויות במקור] החברה שזה האינטרס המשותף שלנו".
95. אציין, כי אני מודע לכך שהציטוטים המובאים לעיל הם חלק משיחות והתכתבויות ארוכות יותר. אף על פי כן, אופן ההתבטאות, הטון האגרסיבי, וחוסר שביעות הרצון מהתנהלות הצד השני הם מוטיב חוזר בשיח בין התובעת לנתבעים, העולה לא רק מהמובא לעיל, אלא גם מראיות נוספות שהוצגו, מתצהירי הנתבעים וכן מהעדויות ששמעתי בדיוני ההוכחות. לכן, גם אינני מקבל את טענת התובעת כי מדובר רק באווירה לחוצה ומתוחה האופיינית למיזמים חדשים, העבודה האינטנסיבית ושעות העבודה הארוכות.
96. נוסף על כך. התובעת הגיעה לפגישה עם אורלי ביום 6.1.2015 עם מכשיר הקלטה. סבורני כי הגעה לפגישה בין צדדים העובדים בשיתוף פעולה יום יומי, מלמדת, יותר מהכול, על מערכת היחסים השלילית, החשדנית וחוסר האמון ששרר בין הצדדים.
נוסף על כך. כאמור, אורלי לא ידעה כי התובעת הקליטה את השיחה (פ/16.11.2017, עמ' 219, ש' 15). על כן, מצאתי לייחס לדבריה של אורלי בשיחה חשיבות (עמוד 3 לנספח לג לתצהיר התובעת):
"לילך: ...ולפני שבוע יושבות כן ומדברות על longterm אז כאילו אני חושבת, שכשיש העלבות קטנות של שרון ואת כאמא שלה או כמשפחה באים לגבות אותה היא לא מוצדקת לפירוק שותפות זו באמת תפיסתי, אבל אני..את יודעת, שוב דברים לא יקרו בכוח.
אורלי: את יכולה להתלות בזה כאילו זאת הסיבה, אבל אני חושבת שאת לא בת יענה כל כך, ואת בחורה מאד מאד חכמה, ואת בדיוק יודעת שהיו המון מהמורות קשות מאוד בלתי אפשרויות, שגרמו הרבה נזק לחברה, בהתנהגויות וכתוצאה מזה ההשלכות של ההתנהגויות שלך לתוך הפעילות, אני מעדיפה, מציעה, אבל מה שתרצי, תרצי שנכנס לדבר הזה נכנס.
לילך: מציעה שלא, אמרתי שאני.."