40. דא עקא, ענייננו שונה. אין מדובר בהוכחת סיכויי התובענה, אלא בהוכחת קיומה של קבוצה והתאמתה להליך ייצוגי. תנאים אלו לאישור תובענה ייצוגית שונים משאלת סיכויי התובענה בכמה מובנים. ראשית, העברת נטל הראיה אל כתפי העוסק, הטוען טענת 'טעות נקודתית' היא בעייתית, משום שטענה כזו נסמכת בדרך כלל על כך שמאחורי המאורע הפרטני שארע למבקש אין מדיניות כלשהי. קיים אפוא קושי לצפות מן העוסק להוכיח את העדר המדיניות. אמנם, לעתים יוכל המבקש לשכנע, רק על יסוד עניינו הפרטני, כי קיים חשד סביר לקיומה של קבוצה – אשר פרטיה ידועים לעוסק –באופן המצדיק להעביר את הנטל אל כתפי העוסק. כך הוא, למשל, בדוגמה המובאת בעניין צמח: אדם רוכש לעצמו חטיף במרכול, ומגלה שתכולת המוצר עומדת על מחצית הכמות הרשומה על גבי האריזה. הוא מבקש להגיש תובענה ייצוגית. העוסק, המשיב, טוען כי הפגם שארע היה נקודתי. אין בידיו של המבקש כלים להוכיח כמה מוצרים נפגמו, אולם יהא זה סביר להטיל את נטל ההוכחה בדבר 'נקודתיות' המאורע, על כתפי העוסק: בידיו להציג נתונים באשר לפס הייצור ולבקרת האיכות שהוא עורך למוצריו. אולם דוגמא זו היא חריגה; לרוב, טענה בדבר תקלות נקודתיות אינה מסוג הטענות שראיות ועובדות בקשר אליהן מצויות באופן מובהק בידי העוסק, משום שמהותה של טענה זו היא על העדר מדיניות כללית.
41. שנית, אחת ההצדקות להקל עם המבקש בקשר לסיכויי התובענה, ולהעביר את נטל הראיה בעניין זה לכתפי העוסק, היא שאישור תובענה ייצוגית הוא בגדר פרוזדור המוביל לטרקלין: "החלטה לאשר ניהול תובענה ייצוגית משקפת אפוא קביעה לכאורית בלבד בדבר סיכויי התובענה להתקבל. אישור לניהול ייצוגי אינו משמיע כי התובענה תתקבל בהכרח. ייתכן שבית המשפט יאשר לנהל תובענה כייצוגית, ובסופו של דבר ידחה את התובענה לגופה לאחר שימצא כי לא קמה לנתבע אחריות" (עניין מגדל, פסקה 14 לפסק הדין של השופט ע' פוגלמן). סיכויי התובענה להתקבל, הנבחנים בשלב המקדמי של אישור הבקשה, עוד עתידים להתברר ולהתלבן בעת הדיון בתובענה לגופה. לפיכך יתכן כי במצבים המתאימים מוצדק להקל עם המבקש בשלב המקדמי של הבקשה לאישור, מתוך הנחה שהעניין יתברר לעומקו בהמשך הדרך (על הרף הדרוש במסגרת הוכחת סיכויי התובענה ראו בהרחבה אצל ויניצקי ופלינט, בעמ' 165–201). לעומת זאת, קיומה של קבוצה, גודלה והתאמתה, להליך ייצוגי, הן שאלות שעליהן להתברר עד תומן בשלב הבקשה לאישור התובענה. ככלל, אין להותיר שאלות אלו פתוחות לדיון בהמשך ההליך: בהקשר זה, מה שלא הוכח בשלב הבקשה לאישור, אינו צפוי, ככלל, להתברר בדיון לגופו של עניין. כפי שנקבע בעניין פרטנר (בפסקה 5):