9. מכאן פנה בית המשפט המחוזי לשאלה אם בשים לב לתשתית ראייתית זו, יש הצדקה לניהול הליך של תובענה ייצוגית נגד נטוויז'ן. בית המשפט הציג את המחלוקת בין הצדדים כך: "טיבה של המחלוקת בה עסקינן היא, אם כך, בשאלה האם המקרים בהם נטוויז'ן מפרה את חובותיה לעניין ניתוק לקוח על פי דרישתו הן בגדר 'תקלות נקודתיות', אשר גם אם הן מצדיקות סעד נגדה במישור האינדיווידואלי, אינן מאפשרות ניהול תובענה ייצוגית, או שמא הן עולות לכדי 'מדיניות מפרה' היכולה להצדיק ניהול של תובענה ייצוגית" (פסקה 25 להחלטה). לפי בית המשפט המחוזי, כל חברה – בוודאי חברה בסדר גודל של נטוויז'ן – עלולה לחטוא ולהפר את הוראות הדין במקרה כזה או אחר. לרוב, מדובר בהפרות הנגרמות מחמת רשלנות, אולם תיתכנה גם הפרות נקודתיות שנעשו במתכוון. להפרות אלו, כמובן, יש השלכה במישור היחסים שבין החברה ללקוח; אולם, בדרך כלל, קיומן של 'תקלות נקודתיות' שכאלו אינו מצדיק ניהול תובענה ייצוגית. זאת, מחמת שלושה טעמים: ראשית, מטבע הדברים תקלה נקודתית נובעת מצירוף נסיבות פרטניות, שאינו משותף לכלל חברי הקבוצה. לפיכך, נדרש לבחון את הנסיבות הפרטניות הללו ביחס לכל מקרה לגופו. בחינה שכזו אינה מתאימה להליך של תובענה ייצוגית. שנית, תקלות נקודתיות שהיקפן אינו חורג מגדר הסביר (בהתחשב בהיקף פעולתו של העוסק) אינן מצדיקות ניהול תובענה ייצוגית, שכן אין בתובענה שכזו כדי להביא ל"אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו" (סעיף 1(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006). אין זה יעיל לאכוף על עוסקים מדיניות של 'אפס תקלות', שלשמה נדרש לחייב את העוסק לנקוט אמצעי זהירות שעלותם עולה על תועלתם. שלישית, גם בהנחה שהתקלות הנקודתיות הן תוצאה של גישה כללית מצד העוסק, הרי שכל עוד לא ניתן להצביע על התנהלות העולה כדי 'מדיניות מפרה', מוטב לטפל בתקלות הנקודתיות באמצעות הגשת תביעות אישיות – שבהן ניתן לברר באופן ראוי את הנסיבות הפרטניות, ודי בהצטברות התביעות הללו כדי ליצור הרתעה יעילה, ההולמת את חומרת ההפרות הנקודתיות. לטעם זה משקל רב אף יותר, במצבים שבהם המחוקק קבע מנגנון של פיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק, שאז התמריץ להגשת תביעה אישית הוא גבוה יותר. כך הוא בנדון דידן: הפרת החובה לנתק צרכן לפי סעיף 13ד לחוק, עשויה לזכות בפיצויים לדוגמה בשיעור של עד 10,000 ₪, ובנסיבות מחמירות עד 50,000 ₪ (ראו סעיף 31א לחוק).
אולי יעניין אותך גם
חתמתם? הבנתם? על חובת הגילוי בעסקאות הלוואה ומשכנתא
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
תארו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: העסק של בן הזוג זקוק לדחיפה כלכלית והוא מבקש מכם להצטרף כלווים או כערבים להלוואה חוץ-בנקאית. בעוד שהוא מבטיח שהכול בשליטה ולכן אתם מגיעים למשרד עורך דין, חותמים על ערימת מסמכים בתוך דקות ספורות, וממשיכים בדרככם , . כשהעסק נקלע לקשיים, המלווה דופק בדלת עם דרישה לפינוי הדירה. האם הטענה […]
מלחמת שלושים השנים החוזית – הסוף?
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
מאמר הדן במלחמה ארוכת השנים על אופן פרשנות חוזה בישראל, החל מפסק דין אפרופים וכלה בתיקון השני לחוק החוזים מתחילת 2026 שאינו הרבה מעבר לפופוליסטיקה. את המאמר כתבו עו"ד דורון אפיק ועו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.
הליך פינוי מחזיק מכוח רישיון: מתי הרשות נהפכת לזכות בלתי הדירה?
מקרקעין בישראל וברחבי העולם
יישוב סכסוכים
מאמר הדן ביכולת בעלי מקרקעין לפנות בעל רישיון, גם לאחר עשרות שנים, בין כשמדובר בקרקע פרטית ובין במקרקעי המדינה. את המאמר כתב עו"ד יאיר אלוני ממשרד אפיק ושות'.
האופציות שאחרי האופציה האחרונה – על אופציות וגירושין
היי-טק וטכנולוגיה
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מאמר בנושא השאלה האם אופציות לעובדים שניתנות לעובד נשוי, או כזה שהתחתן לפני שהבשילו, נחשבות לנכס המשותף לעובד ולבן או בת הזוג שלו. את המאמר כתב עו"ד גלעד בר-עמי ממשרד אפיק ושות'.