עקרון "הסיכון הכפול"
176. עקרון ה"סיכון הכפול" (DOUBLE JEOPARDY) שנקבע בפסיקת בתי המשפט באנגליה ובתיקון החמישי לחוקת ארצות-הברית, אוסר על המדינה לבצע ניסיונות חוזרים ונשנים להרשיע אדם בעבירה המיוחסת לו על רקע תשתית עובדתית מסוימת.
הרעיון העומד מאחורי האיסור מונע חשיפתו של נאשם להוצאות כלכליות נוספות, למבוכה ולתחושה מתמשכת של חרדה וחוסר ביטחון. גישה זו יפה גם לשיטת משפטנו.
הפסיקה בישראל אמנם מכירה בקיומה של טענת "הסיכון הכפול" לצד הטענה של "כבר נשפטתי" ובנוסף לה, הגם שמדובר בשתי טענות שונו, ובמצבים שונים: ההגנה "כבר הורשעתי" או "כבר זוכיתי" נסמכת על מעשה-בית-דין, היינו על פסק-דין מרשיע או מזכה, ואילו משמעותה של טענת ה"סיכון הכפול", לעומת זאת, היא שהנאשם עמד בעבר בסכנת הרשעה בשל אותו מעשה, אך הדיון בעניינו לא הוכרע מסיבה זו או אחרת (ע"פ 72/60 היועץ המשפטי נ' ג'ועיה ואח' [27] ). אימתי ייאמר על אדם שהוא הועמד בסיכון של הרשעה? כבר בבג"צ 20/50 שורץ נ' נשיאות ביה"ד הצבאי העליון ואח' [28] קבע השופט חשין, כי סיכון להרשעה נוצר כל אימת שהועמד אדם לדין על-פי כתב-אשמה כשר ולפני בית-משפט מוסמך (ראה גם: ע"פ 250/77 מדינת ישראל נ' קרישינסקי [29]; דנ"פ 532/93 מנינג נ' היועץ המשפטי לממשלה [30]). אכן, עד כה, בכל פעם שהועלתה טענה של "סיכון כפול", היא נדחתה לגופה, אולם אין בכך כדי לשלול את קיומה של הטענה או את היכולת להעלותה. אדרבא, ההגנה הזו מוכרת וגם קיימת, אך היא מיושמת במקרים מיוחדים מאוד, ועד כה טרם התהוו הנסיבות המתאימות לשימוש בה (ראה לעניין זה י' קדמי, על סדר הדין בפלילים (דיונון, תשנ"ג) 589-591).
--- סוף עמוד 374 ---
= 373 =
המערערים מבקשים מאתנו, למעשה, להרחיב את טענת "הסיכון הכפול" אל מעבר להליך הפלילי וליישמו גם בהליכים הנושאים אופי חקירתי, ולקבוע כי הנאשמים נחשפו לסיכון של הרשעה עוד קודם למשפט, בוועדת החקירה אשר לה כוח להסבת קלון כשל בית-משפט. האומנם ניתן לטעון, בנסיבות המקרה דנן, שהמערערים היו בסיכון קודם כאמור?
היחס בין ועדת חקירה ממלכתית לבין הליך משפטי
177. הסוגיה כפי שעולה לפנינו היא ביחס שבין הליך ועדת החקירה לבין ההליך הפלילי, באותו נושא עצמו, ובסנקציות העונשיות הננקטות או ניתנות ליישום בכל אחד מהמקרים. בבואי לדון בכך רואה אני ראשית דבר להבחין בין סוגים שונים של ועדות חקירה, בהתאם למהות הסמכות ולהיקפה. כך, למשל, קיימות באנגליה ועדות חקירה הפועלות על-פי ה-TRIBUNALS OF INQUIRY (EVIDENCE) ACT )החלטה להקים ועדה כזו צריכה ליפול בשני בתי הנבחרים). לוועדות אלה סמכויות כשל ה-HGIHTRUOC באנגליה, ומבחינות רבות דומות הן לוועדות החקירה המוקמות אצלנו מכוח חוק ועדות חקירה. סוג אחר של ועדות הן אלה הפועלות שלא מכוח החוק (ראה H. W. R. WADE, ADMINISTRATIVE (LAW (OXFORD, 7TH ED., BY H. W. R. WADE AND.C. F. FORSYTH, 1994) 1006-1009