ההיסטוריה החקיקתית של פקודת הבנקאות מצביעה על כך שהצעת החוק אשר עמדה לדיון לפני ועדת הכספים התייחסה בעיקרו של דבר להוראות השונות והמגוונות שהוכללו במסגרת סעיף 8 רבתי לחלקיו. רק במהלך הדיון עלתה על הפרק ההוראה אשר בסעיף 14ב. חברי הוועדה סברו כי אין בהוראות שבסעיף 8 די כדי להבטיח ניהול תקין ואחראי של הבנק. לדעתם, יש להדגיש את האחריות המוטלת על חברי הדירקטוריון והמנהלים של הבנק, שכן אם יהיה הפיקוח של בנק ישראל יעיל וצמוד ואם לאו, עליהם החובה ומהם נדרשת האחריות לניהול תקין של הבנק ולעשייה אחראית בעסקי הבנק למען תישמר יציבותו. אם חוטאים הם במודע לחובתם זו, כי אז יש לאפשר בחוק נקיטת אמצעים אכיפתיים ועונשיים כנגדם ללא קשר לתהליך הפיקוח של בנק ישראל. מכאן צמחה ההוראה שבסעיף 14ב, ועל-כן אין לקשור אתו, כפי שהסניגוריה מנסה לעשות, עם ההוראות שבסעיפי 8 רבתי, ולראות בין השניים קשר רציף, שממנו כביכול אפשר ללמוד כי סעיפי 8 רבתי עוסקים בעבירה התנהגותית ובפגיעה בכוח בבנק בעוד סעיף 14ב עוסק בעבירה תוצאתית שמתהווה ומתקיימת אם הפגיעה ביכולת הבנק לקיים את ההתחייבויות התממשה בפועל.
תשובה נוספת בפי הפרקליטה, והיא שסעיף 14ב הוא סעיף עונשי, וכדרכם של חוקים הקובעים נורמות של התנהגות וכללים לכיבוד נאות של נורמות אלה ומתכוונים לאכוף
--- סוף עמוד 396 ---
= 394 =
אותם בסנקציה חוקית – הסנקציה העונשית מופיעה בסעיף הממוקם בשלהי החוק. אשר לדרישה שבסעיף החוק כי המעשה יהיה ביודעין, טוענת הפרקליטה המלומדת כי כוונת המחוקק היא שעושה המעשה יהא מודע למעשיו. אין מדובר בסעיף האמור על מנהל הנכשל ברשלנות, אלא מי שעושה את המעשה תוך מודעות לכך שבעצם עשייתו הוא פוגע ביכולת הבנק לקיים התחייבויותיו. מנהל יכול ליטול סיכונים, ובמסגרת ניהול עסקי אחראי נטילת סיכונים מובאת בחשבון, אולם הקו האדום נחצה כאשר למנהל מודעות לתוצאה הצפויה של פגיעה ביציבות הבנק בשל חוסר יכולתו לעמוד במלוא התחייבויותיו. גמישות ניהולית – כן, חריגה לניהול לא תקין או לניהול חסר אחריות באשר תוצאה האפשרית ובמודע – לא.
הסניגוריה ראתה להדגיש בטענותיה, כי מלשון החוק ומגישת המחוקק ניתן להסיק כי במקרה דנן מדובר בעבירה תוצאתית וכי מסיקים זאת מכך שהסעיף מדבר על עשיית מעשה שפגע (בלשון עבר) ומכך שבסעיף נלווה לסעיף 424 לחוק העונשין (שהוא תיאום מרחיב לסעיף 14ב דלעיל), דהיינו סעיף 424א לחוק העונשין, מתבטא המחוקק בקביעת העבירה שבאותו סעיף כמעשה העלול לפגוע פגיעה של ממש ביכולת התאגיד. אמור מעתה, שכשמדובר בסעיף 424א מתכוונים אנו לעבירה התנהגותית, ואילו כשמדובר בסעיף 14ב (וכך גם 424) הכוונה היא לעבירה תוצאתית. את הטיעון הזה דוחה הפרקליטה המלומדת מכול וכול, שכן סעיף 424א עוסק במעשה של מנהל המכוון כנגד התאגיד שאותו הוא מנהל, שאז יש לקבוע את העבירה בדרך שקבע המחוקק שם, ואילו סעיף 14ב עניינו אמנם בהתנהגות של מנהלי בנק שיש בה כוונה או מודעות לפגיעה בבנק, אולם תכליתו האמיתית היא למנוע פגיעה במשקיעים.