5. נקראנו על-ידי הסניגוריה המלומדת לפרש את הסעיף בדווקנות ובצמצום תוך
--- סוף עמוד 472 ---
= 472 =
נטייה לפרש כל אי-בהירות לטובת המערערים. קריאה זו נדחית על-ידיי. שיטתנו המשפטית אימצה את הפרשנות התכליתית:
"מבין המשמעויות (הלשוניות) השונות שהטקסט החקיקתי סובל (כיצירה לשונית) יש המשמעויות (הלשוניות) השונות שהטקסט החקיקתי סובל (כיצירה לשונית) יש לבחור באותה משמעות (משפטית) המגשימה את התכלית המונחת ביסוד הטקסט החקיקתי. אם מספר משמעויות (לשוניות) מגשימות את תכליתו של הטקסט החקיקתי, יש לבחור באותה משמעות אשר יותר מכל משמעות אחרת מגשימה באופן המלא ביותר את תכליתה של החקיקה" (פרופ' ברק, בספרו הנ"ל, כרך ב, בעמ' 85).
ראה גם: ע"א 481/73 רוזנברג, מנהל עזבון אלזה ברגמן נ' שטסל [66], בעמ' 516; ע"א 176/84 ברקסון (הרץ) ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין [67], בעמ' 593. הפרשנות התכליתית נקוטה לגבי כל דבר חקיקה, כולל בתחום הפלילי:
"ניתן לטעון, כי עניין לנו בהוראה פלילית, וכי יש לפרשה על דרך הצמצום... אין בידי לקבל קו מחשבה זה. חוק פלילי, כמו כל חוק אחר, אין לפרשו לא על דרך הצמצום ולא על דרך ההרחבה, אלא על דרך מתן משמעות הגיונית וטבעית ללשון החוק כדי להגשים את מטרת החקיקה. מלותיו של החוק אינם מבצרים, שיש לכבשם בעזרת מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על-פי נסיבות הזמן והמקום, לשם הגשמת מטרתו הבסיסית של החוק. בעניין שלנו, מטרה בסיסית זו היא לשמור על המשמורת ולמנוע כל השתחררות מכבליה" (ע"פ 787/79, 881 מזרחי נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד [68], בעמ' 427).
ראה גם י' לוי ו-א' לדרמן, עיקרים באחריות פלילית (רמות, תשמ"א) 77).
6. מקובל עליי, כי על הדין הפלילי המכתים התנהגותו של אדם בכתם של אי-חוקיות שעונש בצדה, להיות בהיר וברור. מקובלת עליי עמדתם של הסניגורים המלומדים, שלפיה יש להימנע מקרימינליזציה של החיים וכי יש לשאוף שיחסים בין בני-אדם בינם לבין עצמם ובינם לבין הרשויות יוסדרו על-ידי נורמות אזרחיות ומינהליות, באופן שלא יהיה תלוי מעל מעשיהם ענן מאיים של חטא ועונש. אולם מה נעשה ושאיפה לחוד ומציאות לחוד. כאשר ניצבים אנו אל מול מעשים של פגיעה בגוף או ברכוש, הכול מסכימים שיש לראות בהם עבירות שענישה בצדן, באשר אין חברה אנושית מתוקנת יכולה להתקיים בלי לנקוט סנקציות עונשיות כנגד אלה הפוגעים בציפור הנפש של תפיסתנו הערכית והמוסרית ומסכנים את שלומנו ואת ביטחוננו האישי. אלא שלא כל המעשים נמצאים במרכז הגרעין הקשה של העבריינות. החיים אינם צבועים בשחור-לבן וכך גם החוקים המסדירים אותם. לא רק מעשים הנוגדים ערכי מוסר בסיסיים, שפגיעתם המיידית קשה, בולטת ושקופה ראויים לסנקציות פליליות.