תחושה זו יצרה ביקושים למניות הבנקאיות, ואותם ביקושים הבטיחו תשואות חיוביו מתמשכות. ככל שנמשכה פעילות הוויסות, כן התרחב הנתק שנוצר בין ערכן הריאלי של
--- סוף עמוד 471 ---
= 471 =
המניות לבין ערך השוק שלהן (להלן – הנתק). פעילות הוויסות הייתה תלויה ביכולת הבנקים לקלוט, במימון עצמי, עודפי היצע של מניותיהם, כאשר הם נוצרו. אולם לא לעולם חוסן, ובאוקטובר 1983 התפוצץ "בלון הוויסות". היטיב לתאר זאת המשנה לנשיא (כתוארו אז) השופט ברק:
"ביום 6.10.83 פרץ המשבר. בבורסה לניירות ערך בתל-אביב-יפו גברו ההיצעים מצד המשקיעים. הם ביקשו למכור מניות בנקאיות שבהחזקתם. לבנקים לא היו מקורות כספיים מספיקים לקלוט את כל המניות. המניות הבנקאיות היו לפני התמוטטות. משבר חמור איים על מערכת הבנקאות. ציבור המשקיעים עמד להיפגע קשות. הבורסה לניירות ערך נסגרה. המסחר בה הופסק. הממשלה התערבה. גובש הסדר בין הממשלה לבין הבנקים, הממשלה (בשם המדינה) נטלה על עצמה התחייבות לפדות את המניות, במועדים שונים, על-פי ערכן ערב סגירת הבורסה. בכך היא הבטיחה את ערכן של המניות הבנקאיות. ערכה של התחייבות זו מגיע ל-6.9 מיליארד דולר. זהו מחיר כבד. הוא מעיק על הממשלה ועל הציבור. כיצד קרה הדבר? מי אחראי לכך? מהם הלקחים שיש ללמוד מהאירועים? (עניין גנור [1], עמ' 492).
הדיון
3. דיוני יתמקד באישום הראשון, שהוא לב לבו של ההליך הפלילי הנדון, ועניינו בעבירה לפי סעיף 14ב(א) לפקודת הבנקאות (להלן – הפקודה) הקובע לאמור:
"חבר דירקטוריון או מנהל עסקים של בנק אשר ביודעין עשה בעסקי הבנק בדרך שפגעה ביכלתו לקיים את התחייבויותיו, דינו – מאסר ארבע שנים או קנס של 100,000 לירות" (ההדגשות שלי – ט' ש' כ').
טיפולי בסעיף זה מתפצל לניתוח פרשני של הוראותיו על רכיביו העובדתיים והנפשיים ויישום ניתוח פרשני זה על עובדות המקרה, תוך הסקת מסקנות בדבר אשמם של המערערים.
פרשנות
4. המחלוקת הפרשנית החריפה שניטשה בין באי-כוחם של המערערים ופרקליטי המשיבה ממחישה את הקושי והחשיבות המלווים את מלאכת הפרשנות הניצבת לפנינו.
הפסיקה לעניין סעיף זה דלילה היא (ברצוני לקוות שהדבר נובע מאי-נפיצותה של העבירה). גם עריכת מחקר השוואתי קשה היא בהיעדר סעיף מקביל בחקיקה האנגלו-אמריקנית. עם זאת, אין אנו מצויים בחלל משפטי ריק, ובידינו כלים למכביר להיעזר בהם במלאכת הפרשנות, ביניהם כללי הפרשנות, ההיסטוריה החקיקתית, תכלית דבר החקיקה ונורמות חברתיות ומשפטיות שדבר החקיקה בא להגשים.