אמירות כגון "אנחנו עומדים מאחורי הבנקים" שנאמרו על-ידי ראשי המשק אינן מציבות תכנית רצינית שיש בה כדי להציל את הוויסות מפני התפוצצות. הוויסות איננו תופעת טבע שנתגלתה על-ידי שני הצדדים. הבנקאים יצרו וטיפחו אותו.
"הבנקים יצרו איפוא מכשיר פיננסי מיוחד במינו שהתנהג הלכה למעשה ולאורך תקופה ארוכה באופן שאין לו – ככל שהדבר עולה מהראיות – אח ורע בתולדות הבורסות בעולם. ... יצור יוצא דופן יחיד ומיוחד במינו" (השופטת קמא עמ' 5 לפסק-הדין).
המערערים לא הועמדו לדין בגין הוויסות עצמו, אף שהייתה בו לכאורה, כאמור בהערת חברי שאני מצטרפת אליה, משום עבירה. אולם מרגע שנולדה המודעות, נוצרה העבירה לפי סעיף 14ב(א), שבוצעה בצורה מתמשכת יום אחר יום במשך תקופה ארוכה מאוד.
38. לסיכומו של פרק זה אומר כי אין לקבל את הפרופוזיציה שלפיה היו לבנקאים ידיעה וביטחון כי לא תיפגע יכולת הבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם, וזאת בשל הבטחות, עידוד וסיוע של ממש שניתנו על-ידי הרשויות לבנקים. אין אני שותפה לגישה זו הן מן הבחינה העקרונית והן מן הבחינה הקונקרטית.
מן הבחינה העקרונית, אין לראות במעורבות הרשויות מתן "חסינות" מן העבירה המיועדת מלכתחילה למנוע את הצורך בהישענות על עזרת הרשויות כדי למנוע התמוטטות. ההתנהגות הנורמאטיבית האסורה היא עשייה בדרך הפוגעת, והיא מתגבשת כאשר עשייה כזו מבוצעת הלכה למעשה. התערבות מאוחרת צפויה של צד שלישי איננה מנקה מאחריות. מקובלת עליי קביעת בית-המשפט קמא, שלפיה: "מנהל הבנק ביודעין כך שייזקק לעזרת הרשויות עובר את העבירה...". "מנהל בנק ה'נשען' מראש על סיוע צפוי של הרשויות וממשיך לפעול בדרך הפוגעת ביכולתו של הבנק כשהוא עומד לעצמו, לקיים את התחייבויותיו (לרבות התחייבויות השוטפות) – עובר גם עובר את העבירה".
--- סוף עמוד 492 ---
= 492 =
מן הבחינה הקונקרטית לא עולה מן הראיות כי הייתה התחייבות מצד המדינה בין לתמיכה מונעת לפני פרוץ המשבר ובין לתמיכה משקמת לאחר התפרצותו. מה שהיה ברור הוא שהמדינה לא תיתן לבנקי לקרוס. אולם בכך גם חברי איננו רואה הגנה להליכה בדרך שבה, ללא סיוע הרשויות, תיגרם התוצאה האמורה. אין כל ראיות לקיומן של תכניות מגירה למקרה של משבר, לא אצל הבנקאים ולא אצל הרשויות. ננקטו צעדים מועטים ודלילים של גיבוי וסיוע למניעת אסון. היו תכניות מעורפלות שגובשו בחיפזון לאחר שהובהר כי משבר עומד בפתח. ימים ספורים לפני פרוץ המשבר כותב מר יפת לד"ר מנדלבאום מכתב (נ/77/ל) ומציין כי "שאלת הוויסות, כפי שהצבעתי בשיחתנו מחייבת פתרון הולם לאור ההשלכות החמורות העלולות לנבוע מהמשך המצב הנוכחי לגבי מצב הבנקאות, שוק ההון בארץ ואפשרויות גיוס הלוואות בזירה הבינלאומית...". אם כי הדברים נכתבו סמוך לפרוץ המשבר, לא מוזכרות שום התחייבויות מצד הרשויות, לא לגבי העבר ולא לגבי העתיד.