פסקי דין

עפ 2910/94 יפת‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 353 - חלק 70

28 פברואר 1996
הדפסה

--- סוף עמוד 328 ---

המדינה שבבנק ישראל, במאמציו להגביר את אמון הציבור באיגרות חוב ממשלתיות צמודות, וכך להצליח בגיוס הון ישיר מהציבור. כדי להצליח בכך נקטו הרשויות הללו, הן עצמן, מדיניות פעילה של ויסות איגרות החוב..117במקביל, באותה תקופה עצמה, התעוררו חששות באוצר מפני הוויסות המאסיבי של מניות הבנקים, שהניב תשואה גבוהה מאוד, וכפועל יוצא מכך התהווה פער בין מחיר המניות לבין שווין האמיתי. את החששות הללו העלו מר גביש, אז הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ביחד עם מנכ"ל המשרד מר סדן, לפני שר האוצר. בברכתו של השר, גיבשו השניים תכנית היולית מאוד, שמגמתה הייתה ריסון הוויסות (בהחלט לא ביטולו), על-ידי הורדה מתוכננת ומחושבת של שערי המניות הבנקאיות המווסתות, ולמניעת חשש להתמוטטות ניירות הערך של הבנקים על כל הנובע מכך, גובשה תכנית זו שתיתן רשת ביטחון מפני מפולת, והוצגה לפני מנהלי הבנקים.תכנית זו נדונה ביום 6.8.80(נ/15ל) עם נציגי שלושת הבנקים הגדולים (בנק לאומי, בנק הפועלים ודיסקונט). באותו דיון השתתפו גם נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים ויושב-ראש הרשות לניירות ערך.הרעיון שהוצג על-ידי האדונים גביש וסדן תואר בתמצית על-ידי השופטת המלומדת בדרגה הראשונה, ואצטט את דבריה מתוך עמ' 29- 30שבהכרעת הדין:"הרעיון היה, בקצרה, לתת למניות המווסתות 'מכה' שתוריד את שעריהם בעשרות אחוזים (ישנה מחלוקת בעדויות אם מדובר ב-%15, %- 20או %30, אך אין חשיבות למספר המדוייק). הסיבה לצורך באותה מכה הייתה סברה שרווחה באוצר (אף שלא לוותה בבדיקה מעשית, וגם לא נעשה נסיון להבדיל בנושא זה בין הבנקים השונים), שיש פער במחיר השוק של המניות לבין הערך הכלכלי של הבנקים ויש צורך לגרום לירידת שערים. הכוונה הכללית היתה 'לפרוס רשת' (תמיכה כספית); שתינתן אם אכן ירדו המניות באותו שיעור נפילה עליו יוסכם מראש".בהמשך מסבירה השופטת המלומדת בדרגה הראשונה כי תכנית זו היולית הייתה וחסרו בה מרכיבים חשובים עד למאוד, למשל, מי יעמיד את הכספים לפריסת הרשת. תכנית זו, שכאמור לא הייתה שלמה, נבחנה בשיחות בין בכירי האוצר לבין מנהלי הבנקים השונים גם בסוף 1981ותחילת 1982, אך לא יצא מכך דבר. אמנם מר גזית בשם בנק הפועלים, ומר מאיר בשם בנק המזרחי, הביעו הסכמה עקרונית לתכנית, אך מאומה לא יצא ממנה בשל העמדה שנקטו מנהלי שני הבנקים הגדולים האחרים, הרי הם מר רפאל רקנאטי מבנק דיסקונט ומר יפת ומר איינהורן מבנק לאומי. אלה העלו את החשש שאם תינתן אותה "מכה" מוצעת לשערי המניות, אין כלל ביטחון שהיא תיעצר בירידה של % 15עד %30, אלא קיים חשש ממשי שתהיה התדרדרות כוללת שלא תיעצר גם ב-% .70זכורה הייתה למר גביש גם אמירה מצד אחד מבכירי בנק דיסקונט, כי אם תתגשם תכנית הרשת: "יסקלו אותנו באבנים".

עמוד הקודם1...6970
71...230עמוד הבא