--- סוף עמוד 330 ---
ואצל כל אחד מהם בנפרד, לא רק בשיקוף הוויסות, לרבות המסחר בלידר, בתשקיפים שקדמו להנפקת מניות הבנקים, אלא גם איזכור ישיר, גלוי וברור אף בחוק עצמו..121בשנת תשמ"א תוקן חוק ניירות ערך (חוק ניירות ערך (תיקון מס' 6), תשמ"א-1981) והוסף סעיף 52ז, אשר לפיו ניתנות הגנות מסוימות מפני אחריות פלילית על פעולות מסוימות בשוק ההון ובמסחר בבורסה. בין יתר ההגנות מוזכרת ההגנה הבאה (בפיסקה (א)(8)), לפיה לא יישא אדם באחריות פלילית אם הוכיח כי "(8) מטרת העסקה היא ויסות השער של נייר הערך שבו נעשתה העסקה בידי תאגיד שקבע לעצמו הנחיות לוויסות ומסר לרשות הודעה עליהן לפני ביצוע העיסקה ונתקיימה אחת מאלה: (א) העסקה בוצעה בהתאם להנחיות כאמור; (ב) העסקה נעשתה מחמת צורך בוויסות בנסיבות שאין עליהן הנחיה כאמור וניתנה על כך הודעה לרשות מייד עם עשייתה...".בחוק למימון מבצע שלום הגליל, תשמ"ב-1982, נאמר בין היתר, בסעיף 4 המסמיך את שר האוצר לפטור מן ההיטל כולו או חלקו -"...(4) מכירה של ניר ערך בנקאי מסויים, בידי תאגיד פלוני לתאגיד פלוני אחר, למטרת ויסות, הכל כפי שקבע לענין זה, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר" (ההדגשה שלי - ד' ל')..122גם במרוצת שנה זו - שנת 1982- שאפשר לומר עליה, כפי שקבעה השופטת המלומדת בדרגה הראשונה, כי גברה בה וגם חדרה למודעות ההכרה שהמשכו של הוויסות עלול לפגוע ביציבות הבנקים, לא באה כל דרישה מאת הרשויות המופקדות והחולשות על נושא הוויסות להפסיק את הוויסות. הועלו רעיונות לשינוי בשיטת הוויסות, לריסון מחירי המניות וכדומה, אך לא ננקטו כל צעדים ממשיים שבהפעלת סמכויות הרשויות השונות למנוע ויסות. הדברים עולים בבירור מתיאור העובדות כפי שהן עולות מהמסמכים בזמן אמת..123ב- 10.1.82התקיים דיון בדירקטוריון של בנק לאומי, ובו הרצה מר רויך, שהיה מופקד אז על נושא ויסות המניות בבנק זה. פרוטוקול מדיון זה הוא המסמך נ/47ל. בהרצאתו לפני חברי הדירקטוריון התייחס לשוק ההון וייחד פרק חשוב לנושא ויסות המניות, וכך אמר:"הגורמים המאלצים לווסת את מניות הבנקים הם:.1העדר תחכום של המשקיע הישראלי אשר ישמש גם גורם ממתן..2החלק שיש למניות הבנקים בכל תיק של לקוחותיו הוא גבו..3הרצון והצורך של הבנקים להמשיך בגיוס הון לציבור הן לשמירה על המאזן והן כדי להשקיע בהשקעה בנכסים.
--- סוף עמוד 331 ---
.4הרגישות הרבה של הציבור לתנודות בשערי המניות של הבנקים וההתרגלות לכך שמניות הבנקים רק עולות".הבעיות כפי שהוא ראה מתופעה זו הן:"תרעומת הממשלה על כך שהמניות שלנו מתחרות בשוק אגרות החוב שלה.תרעומת בנק ישראל מאותה סיבה, ויושב ראש הדירקטוריון של הבורסה גם הוא מתלונן".הטענות שהושמעו כנגד הוויסות היו שהבנקים מעלים את מחיר המניה גם כשיש היצעים, שהמניה של הבנקים המסחריים היא בבחינת "מטבע עו"ש צמוד". הוויסות והבעיות שהוא מעורר מצביעים לדעתו על מלכוד במובן זה:"הסכום של מניות הבנק הוא אדיר גם עבורנו. מיתון המחיר של המניה מותנה גם בעצירת עליות, לא פחות מעצירת ירידות.כשהציבור מרגיש שנגמרת לו הסחורה - זה גורם לביקוש גבוה. האטת העליה גרמה להצעים ולקליטה גדולה של המניות.הגברת העליה גורמת למכירת כל הסטוק. אם אנחנו רוצים להמנע מספיגת הפסדים - עלינו לגרום לעליית מחיר המניה מעבר למחיר המדד וככל שהון הבנק גדל יהיו הסכומים שנצטרך לווסת - גדולים יותר".מכאן מגיע מר רויך לפתרונות האפשריים לדעתו:" .1שהאוצרי אפשר הנפקה פתוחה..2לנסות להרגיל את הציבור לתנודות מבוקרות של הבנקים על ידי כך שמצד אחד נדאג ללקוח בעל המניות לספק את העליה המצופה, אך שיתכנו גם תנודות..3עלינו להבטיח עצמנו על ידי גורמים חיצוניים שיעזרו לנו להציב את הסכר אם יהיה 'מבול'. יש לדאוג לתשואה ריאלית".מר יפת התייחס לסקירה זו, שיבח אותה וציין כי הוויסות הינו בעיה כאובה שהתהוותה בעשור האחרון, ואילו מר איינהורן התייחס גם הוא לנושא וביקש לכמת את גודל הבעיה. הוא גם העלה הצעות פתרון אם על-ידי הנפקה של שטרי הון צמודים למדד, ואם על-ידי ,treasury stockככל שיינתנו לכך האישורים של הרשויות - כל זאת כדי לא להיזקק בשלב כלשהו לעזרה מצד גורמים ממלכתיים..124ניתן לומר כי ממכלול הראיות מצטיירת תמונת מצב דומה גם בבנקים האחרים, שכן הבעייתיות שבוויסות הייתה דומה אם לא זהה בכל הבנקים. השיטה הייתה למעשה אותה שיטה, תנודות השערים קרובות אלה לאלה, ומבחינת המדיניות והעמדה כלפי רשויות השלטון היו מעין שותפות גורל ותיאום בין הבנקים השונים. תמונת מצב זו אכן לא יכלה להיות מעודדת לבנקים והיה בה כדי לבטא חששות מפני הבאות.