--- סוף עמוד 335 ---
ובאשר להתפתחויות המוניטריות בתקופה הנדונה, לבד מהערה אחת והתגובות שבאו בעקבותיה.המפקח על הבנקים, מר מסר, ציין כי במחצית הראשונה של שנת 1982הצטמצם שיעור ההון על הבנקים ביחס לנפח המאזן מ-% 1.9ל-% .1.2דבריו אלה גררו מספר תגובות שראוי להביאן לשם הבנת עומק תמונת המצב בהתייחסות אל הבנקים באותה שנה. הגיב מר רפאל רקנאטי לאמור:"יש ירידה ריאלית בהון וברווחיות. אנו בתקופה של ירידת יתרות מטבע חוץ של המדינה, וחשוב שהמדינה תדאג להצגה נאותה כלפי חוץ של מאזני הבנקים על מנת שהבנקים יוכלו לגייס כספים בחו"ל. לכן רצוי שהממשלה תאשר בהקדם את הנפקות המניות של הבנקים. יש בעולם תשומת לב רבה ודאגה בענין הסיכון בהלוואות למשק הישראלי".החרה והחזיק אחריו מר א' יפת באומרו:"ההנפקות הן חיוניות לבנקים. אנו בלחצים ... מארצות חוץ בענין זה. אנו נזקקים לכספים לצורך רכישת ציוד מתוחכם ולצורך השקע בחברות הבנות ... בכלל, בנק ישראל מתערב בפרטי פרטים במערכת הבנקאות ואין צורך בכך" (בכוונת הדברים להתערבות בעניין העמלות והריבית ונפח האשראים או תקרות האשראים - ד' ל').המשנה לנגיד בנק ישראל, מר פלסנר, הגיב באומרו:"בשוק ההון מתחרה הממשלה עם הבנקים. גיוס ההון על ידי הבנקים פוגע באפשרויות גיוס ההון על ידי הממשלה".ואילו מר ברונפלד ראה להעיר כדלהלן:"נדמה לי שלאור המהלך של מניות הבנקים בשנתיים האחרונות הן נכס מוניטארי. כמו כן, גידול בהון העצמי של הבנקים יוצר בעיות של הגנה על ההון מפני מס על האינפלציה וזו אחת הסיבות להרחבת הפעילות הבנקאית בחו"ל. לכן, ראוי לבחון את נושא הנפקת מניות הבנקים בהיבט מוניטארי רחב".אמור מעתה, כי גיוס ההון על-ידי הבנקים, על הטוב ועל הרע שבכך, ועל מהלכי הבנקים בהקשר לכך באותם שנים, היה ידוע לראשי בנק ישראל, ליועציו ולפקידיו הבכירים, ולא שמענו כי נעשה דבר של ממש על-ידי בנק ישראל, הנגיד והמפקח, על-פי הסמכות הנתונה להם בפקודת הבנקאות, כדי לפקח על הפעילות המוניטרית של הבנקים ועל תקינות הדברים מבחינת הוויסות וההשלכות האפשריות מקיום מדיניות ויסות זו באותם ימים..129ביום 1.11.82התקיים דיון בוועדת הכספים של הכנסת בנושא "דיון על שוק
--- סוף עמוד 336 ---
ניירות הערך" (ת/415). בדיון זה השתתפו בין היתר כמוזמנים: מר צוקרמן, הממונה על שוק ההון; מר חת, יושב-ראש הבורסה; מר ארנון, יושב-ראש הרשות לניירות ערך; מר שריג, מנהל בנק ישראל; מר מדינה מבנק ישראל; מר פרידמן ממשרד האוצר ונציגים של איגוד הבנקים, בכללם האדונים איינהורן וכהן. את הדיון פתח חבר הכנסת תיכון שהיה היוזם של דיון זה. הוא הביע את דעתו בהרחבה על מצב הבורסה על חולשותיה, הוא התבטא על הוויסות שעליו דיברו בגלוי כתופעה "שחורה", ועוד כיוצא באלה דברים.כבר הפניתי את תשומת הלב לישיבה זו ולדברים שהושמעו במהלך הדיון על-ידי האדונים מדינה וחת, גם בהקשר לוויסות מניות הבנקים. הדברים היו נוקבים וביקורתיים, עד שראה מר איינהורן להביע פליאה על כך שהפוליטיקאים לא הכריזו על הישיבה הזו כסגורה, שכן דליפות מישיבה זו יכולות לגרום לאחד המשברים הגדולים אם ייקחו את הדיון ברצינות. באותה ישיבה נאמרו גם דברים בקשר לעמדה המתבקשת מהפיקוח על הבנקים. אמר על כך חבר הכנסת מלמד כי:"הפיקוח על הבנקים יש לו מה לומר על ההפרזה בויסות שערי המניות על ידי הבנקים כי בסופו של דבר זה פועל נגד הבנקים".השיב לו היושב-ראש כהן-אורגד כי:"לפי החוק, לפיקוח על הבנקים אין סמכות להתערב כל עוד אין סיכון לבנקים".מלמד סבור שלפיקוח על הבנקים מעמד וזה חשוב שיש לו אפשרויות להשפיע כדי לבלום את יצר הוויסות, שכן לבנקים יש עדיין יראת כבוד לפיקוח בגלל מעמדו. חבר הכנסת תיכון סבור שאין לו סמכויות. ואילו חברת הכנסת בלומנטל הביעה הערכה לבנקאות המוכיחה את עצמה מבחינת האתיקה המקצועית והזוכה להערכה בציבור וגם לאמונו של זה, ולכן הציעה לבנקאים כי:"בכל התחום של הבורסה, המניות וכל הכרוך בכך תטיב מערכת הבנקאות לעשות אם באופן וולונטרי תטיל על עצמה כללי התנהגות מחמירים ותודיע על כך ... הבנקאות לא צריכה לחשוש, כיוון שלאורך זמן, הרוב המכריע של הלקוחות יחזרו אליה".בנוסף לדברים שהבאתי בזה ולדבריו של מר חת באותה ישיבה, שכבר הפניתי אליהם לעיל, ראוי להוסיף ולצטט עוד מדבריו:"... דומני שהממונה על שוק ההון צריך לשים את הרגל על הדוושה. אני לא יכול לעשות סדר בענין זה, כי אני זקוק לעזרתם של הבנקים במימון הבורסה. מכל הגורמים הפועלים בבורסה, הבנקים הגדולים הם הגורמים האחראים ביותר שאני זקוק להם. אינני יכול להגיד לה: 'אל תעשו מה שאתם רוצים'. צריך להיות גורם אחר שיאמר זאת. מה שהולך להיות בחודשים הבאים, אם לא יעצרו זאת, זה גרוע וחמור".