22. כמו כן, טוען התובע כי הטענה ולפיה לא קיים הסכם אכיפה הדדי בין ישראל לבין הולנד טעון הוכחה בידי מומחה לדין ההולנדי וכי במקרה דנן ניתן להקיש מפסה"ד בעניין ת"א (מחוזי תל-אביב) 543-07-15 תדביק בע"מ נ' AVERY DENNISON BV [פורסם בנבו] מיום 13.2.2017, בכך שבית המשפט הישראלי דחה בקשה לסילוק תובענה על הסף ואפשר לקיים ההתדיינות בארץ חרף קיומה של תניית שיפוט זר שמכוחה התקיים במקביל דיון בבית משפט הולנדי , ולכן אין בעובדה שלא קיימת אמנת אכיפה הדדית בין הולנד לישראל בכדי למנוע בצורה גורפת דיון בבית משפט ישראלי בעניין תביעה כנגד חברה הולנדית.
דיון והכרעה :
23. בהמשך להחלטתי מיום 11.4.2018 ובהינתן העובדה שהנתבעת שלחה תגובה מפורטת מטעמה ומיוצגת על ידי משרד עו"ד ישראלי במסגרת הליך זה הרי שבקשת התובע למתן היתר המצאה לחו"ל מתייתרת ומכאן כל שנותר לקבוע הוא האם יש מקום להורות לנתבעת להגיש כתב הגנה מטעמה, או שמא יש מקום להורות על סילוק התובענה על הסף או לחילופין על עיכוב הליכי התביעה בתיק זה.
24. ככלל, צדדים רשאים להתקשר ביניהם באמצעות הסכם שיפוט זר או תניית שיפוט זר ולקבוע כי בית משפט זר יהיה מוסמך להכריע בסכסוך עתידי ביניהם. עצם קיומה של תניית שיפוט זר אינה מפקיעה בהכרח את סמכותו של בית משפט המשפט הישראלי והשאלה העיקרית הניצבת בפניו הינה האם בעל דין רשאי להשתחרר מהוראת ההסכם שבו נקשר (ראה : רע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול נ' בן יעקב [פורסם בנבו] מיום 7.3.2013).
25. יש להבחין בין הסכם המוסיף ערכאת שיפוט זרה לבין הסכם הקובע את הפורום הזר כבעל סמכות שיפוט ייחודית, וזאת מאחר ומטרתה העיקרית של תניית שיפוט ייחודית הינה למנוע מבעלי הדין להיזקק לבית משפט אחר כלשהוא פרט לזה שהוסכם עליו, ולכן, כדי לקבוע האם תניית השיפוט הינה ייחודית או מקבילה, הרי שיש לתור אחרי לשון ההוראה. המקום שבו נוסח התנייה אינו ברור נוטה בית המשפט להיעזר בתכלית ההוראה ובמגמתה תוך התחקות אחר כוונת בעלי הדין להסכם. לעיתים, ניתן להסיק קיומה של תניית שיפוט ייחודית ממטרת ההוראה או מההסכם שבו היא כלולה חרף היעדרו של ניסוח החלטי לעניין הבלעדיות (ראה : אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, הוצאת נבו, מהדורה 12 (2015, עמ' 77 – 78).
26. תניית שיפוט זר, אשר כלולה במסגרת חוזה לאספקת סחורה, מבטאת את רצונו של ספק הסחורה הזר שלא להיגרר לכל הארצות שאליהן הוא משווק את סחורתו ואף מבטאת את רצונו לרכז את כל הסכסוכים במקום התדיינות אחד שהוא מקום מושבו של הספק. רצון זה הינו לגיטימי של המפיץ ואף שאין בכוחה של תניית השיפוט לשלול את סמכותו של בית המשפט בישראל הרי שמדיניותם של בתי המשפט הישראלים הינה לכבד תניות כאלה שכן הן חלק מהסכם בין בעלי הדין ולכן אין בית המשפט נוטל חלק פעיל בהפרת הסכמים, ולכן, מכח עקרון זה אף התקבלה על ידי ביהמ"ש העליון בקשה של יצרן גרמני לעכב הליכים משפטיים בבית משפט ישראלי אותם הגיש מפיץ/סוכן ישראלי של היצרן במדינת ישראל כנגד היצרן (ראה : ע"א 5666/94 סנקרי נ' JULIUS BLUM, פ"ד נ(4),73 ; ע"א 112/83 בן-דב נ' שטלגרובר ושות', פ"ד לט(1), 194).