26. בענייננו, ייפוי הכוח השני כולל את זהות הצדדים הרלוונטיים – אנטואן והאחים, את החלקות הרלוונטיות ואת היקף הזכויות השייכות לאנטואן בכל אחת מהן. כמו כן מציין אנטואן כי הוא מסר את החזקה בחלקות לקונים, האחים. ייפוי הכוח הבלתי חוזר אינו כולל אמנם פירוט של רכיב התמורה שזכאי לה אנטואן מידי האחים בגין העברת זכויותיו בחלקות לידיהם. ואולם, יש בייפוי הכוח הצהרה של אנטואן לפיה הוא מתחייב למכור ולהעביר לאחים את זכויותיו בחלקות "תמורת תשלום כספי אשר שולם עלידי הקונים". הצהרה זו די בה כדי לענות על הפירוט הנדרש לעניין התמורה ויפים בהקשר זה דבריו של השופט א' מצא בעניין אהרונוב:
"ההצהרה [...] לפיה כל אשר התחייב המשיב להשקיע ולבצע כבר הושקע ובוצע על-ידיו, הפכה את הפירוט למיותר. [...] דרישת הכתב מיועדת לסלק כל אי-ודאות מתנאיה של עיסקה במקרקעין, והצהרה כתובה של המוכר בעיסקה כזאת, המאשרת כי הקונה כבר מילא את כל התחייבויותיו ולפיכך הריהו זכאי להעברת הזכות בנכס הנמכר, משיגה מטרה זו ביעילות לא פחותה מפירוט נרחב של התחייבויות הקונה" (ההדגשות הוספו; ע"א 475/87 אהרונוב נ' אהרונוב, פ"ד מג(3) 165, 171 (1989); ראו עוד עניין חברת אלקודס, שם).
27. ההצהרות שהוגשו למנהל מיסוי מקרקעין ביום 31.1.1988, כשלושה שבועות לאחר חתימת ייפוי הכוח השני, התייחסו לכל 8 החלקות המשותפות ונחתמו על ידי אנטואן. עובדה זו, כפי שקבע בצדק בית משפט קמא, תומכת אף היא באופן מובהק במסקנה כי ייפוי הכוח משקף עסקה בין אנטואן לאחים להעברת זכויותיו בכל 8 החלקות המשותפות לידיהם. חיזוק לאותה מסקנה עצמה ניתן למצוא בזיכרון הדברים שעליו חתמו יורשי אנטואן כשנתיים לאחר מכן (27.12.1989), בו אישרו כזכור את פעולות ההעברה של המקרקעין שביצע אנטואן, תוך התייחסות בהקשר זה ל"מכירת חלקים שהיו בבעלותו בנצרת וחיפה לשלושת האחים שעבורם הוגשו המסמכים החוקיים למשרדי האוצר בחיפה ונצרת ע"י עו"ד ת. כתילי". פסקה זו בזיכרון הדברים מחברת באופן ישיר את העברת הזכויות על ידי אנטואן, שאותה אישרו יורשיו, עם ההצהרות הנזכרות לעיל. כפי שצוין, הצהרות אלה הוגשו למנהל מיסוי מקרקעין סמוך לאחר חתימת ייפוי הכוח השני והן הוגשו על ידי עו"ד ת. כתילי, שהיה אחד ממיופי הכוח על פיו. העובדה כי זיכרון הדברים נחתם על ידי נאדיה והאני ואילו גבי לא חתם עליו, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו.