28. בפסקאות 38-35 לפסק דינו, עמד בית המשפט המחוזי על הסכומים הנכבדים שהעבירו האחים לאנטואן טרם חתימתו של ייפוי הכוח השני. המסמך המרכזי בהקשר זה הוא מסמך ההתחשבנות המסכם את כל התשלומים שהעבירו האחים לאנטואן עבור זכויותיו בחלקות המשותפות. הסכום הכולל הנקוב באותו מסמך כסכום ששולם לאנטואן, כאמור, עד ליום 19.12.1987 הוא – 354,654.50 ש"ח. כמו כן מפורטות באותו המסמך כל 8 החלקות המשותפות, תוך ציון העובדה כי ערכן לאותו מועד הוא 355,000 ש"ח. העובדה כי מסמך ההתחשבנות הנ"ל מתייחס לכל 8 החלקות וכן העובדה כי הוא מתייחס לערכי יום 19.12.1987 – כשלושה שבועות בלבד טרם חתימת ייפוי הכוח השני – משתלבות היטב עם הצהרתו של אנטואן בייפוי הכוח השני כי התמורה עבור 8 החלקות המשותפות שולמה לו טרם החתימה עליו ויש בהן משום תמיכה נוספת במסקנה כי יש לראות בייפוי כוח זה את ההתחייבות החוזית המהותית להעברת זכויותיו של אנטואן בחלקות המשותפות כולן לידי אחים. אחת הטענות שהעלו יורשי אנטואן היא הטענה כי הסכומים ששולמו לאנטואן כאמור אינם משקפים את השווי הריאלי של החלקות באותו מועד. טענה זו נטענה בעלמא ולא נתמכה בראיה כלשהי לביסוסה. על כן בצדק דחה אותה בית משפט קמא.
29. בייפוי הכוח השני הצהיר אנטואן כי "ייפוי כוח זה הינו בלתי חוזר ומחייב אותי ואת הבאים במקומי או מכוחי לכל דבר וענין ומבטל בזה את כל הפעולות שעשיתי קודם ליפוי כח זה בענין המכר הנ"ל לטובת צד שלישי" (ההדגשות הוספו). הצהרתו זו של אנטואן מציבה אף היא את ייפוי הכוח השני כמסמך התקף והמחייב לעניין העברת זכויותיו בחלקות המשותפות, הגובר על כל הסכמות ופעולות שנעשו על ידו בקשר עם אותן חלקות קודם לכן. כפי שמלמדת השתלשלות האירועים המתוארת בפרק תיאור העובדות לעיל, תהליך ההיפרדות בין אנטואן לאחים החל עוד במרץ 1985 בהחלטה לפיה יחדל אנטואן לנהל את חברת בני שוקחה ויעביר את מניותיו בה לשלושת אחיו ובהקשר זה נחתם ביניהם בהמשך הסכם הפירוק. לצד ההיפרדות העסקית פעלו האחים לפירוק השיתוף גם בנכסי המקרקעין שבבעלותם ותהליך ההיפרדות ככל שהוא נוגע למקרקעין עבר מספר שלבים. תחילה נחתמו הסכם המכר וייפוי הכוח הראשון אך בהמשך ובהינתן התשלומים שהעבירו האחים לאנטואן עד סוף שנת 1987, כמשתקף במסמך ההתחשבנות, הושגה ביניהם ההסכמה המפורטת בייפוי הכוח השני לפיה יעביר להם אנטואן את זכויותיו בכל 8 החלקות המשותפות.