זאת ועוד, במקרה דנא, השסע בין החיוב השטרי לבין סכום החיוב החוזי המועלה על ידי התובעת הוא עמוק ומהותי, שכן סכום השטר מבטא את חלקה של הנתבעת בחלק מסכומי ההלוואות,כאשר התובעת הסכימה ליטול מכל בעל דירה המחאה המבטאת את חלקו בערבות, ואילו החוב החוזי הכולל מבטא את חיובן של החברה והנתבעת ביחד ולחוד עם כלל בעלי הדירות.
הפועל היוצא מכך - משבשורש הוראת סעיף 6 לחוק הערבות, והתרופות הנובעות מהפרת חובת תום הלב ו/או חובות הזהירות, עומדת זכות קיזוז, ומשהקיזוז על-פי חוק החוזים מהווה דרך של פירעון חוב [ראו פרשת נורדלנד], ונוכח הוראת סעיף 50 לחוק החוזים בדבר זקיפת תשלומים, רשאית הנתבעת לקזז את נזקיה מהחיוב השטרי, ולסלקו.
54. במאמר מוסגר אעיר כי אם היתה מוטלת שאלת מכלול החוב החוזי לפתחי הייתי מצווה להידרש גם לשאלת עמידתה בהוראות הדין של ריבית הפיגורים שנקבעה בהסכמי ההלוואה וזאת משהמדובר ב"מלווה צמוד ערך" ולנוכח הוראת סעיף 15(ב)(2) לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג-1993, והוראות חוק הריבית תשי"ז- 1957 וצו הריבית (קביעת שיעור הריבית המקסימלי) תש"ל-1970.
פכי קנוניה ומרמה:
55. הנטל להוכחת טענת מרמה הינו גבוה במיוחד [ראו ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי (2013) , ע"א 3546/10 מישאלי נ' קליין (2012), ע"א 3173/12 נחמיה עזרא נ' גרשון גאריביאן (2014)]. הנתבעת לא עמדה בנטל זה. אותו חוסר תום לב שהפגינה התובעת בשנת 2016, לאחר שעלה הפרויקט על שרטון, ואף ריבוי התפקידים של עו"ד טורקלטאוב, אינם מחייבים את המסקנה מרחיקת הלכת כי כבר עת נחתמו הסכמי ההלוואה נועדה התובעת עם עו"ד טורקלטאוב על מנת לטמון לנתבעת "מלכודת מתוכננת ומחושבת" כנטען בסיכומי בא כוחה, ואינם נתמכים כדבעי בחומר הראיות. בחינת מכלול חומר הראיות שהונח בפני בתיק זה אינה מצדיקה את הטרוניה לפיה בתקופה בה נחתמו ההסכמים לא גייס עו"ד טורקלטאוב את מלוא כוחותיו וכישוריו למען הצלחת הפרויקט והצלחת החברה, ובאופן טבעי גם למען הצלחתו שלו, ואף אם נכשלו מאמצים אלו, לא נמצא בסיס לתליית האשם במחשבת פיגול שכזו מצדו.
56. טענת הנתבעת בסיכומי בא כוחה כי התובעת הטעתה אותה לסבור כי עו"ד טורקלטאוב מייצג גם את החברה ואת הנתבעת לצורך הסכמי ההלוואה, הינה בגדר הרחבת חזית אסורה שהרי הסעיף בהסכם ההלוואה הראשונה בו נכתב במפורש כי עו"ד טורקלטאוב מייצג רק את התובעת עמד לנגד עיני הנתבעת כבר בעת הגשת ההתנגדות, וככל שזכרה כי נאמר לה או הוצג לה אחרת, יכלה לציין זאת כבר בתצהיר ההתנגדות. משכך אך למעלה מן הצורך אציין כי מעבר לכך שבהסכם ההלוואה הראשונה נכתב מפורשות אחרת, הנתבעת כלל לא התייחסה לנקודה זו בעת חקירתה הנגדית, ומלבד ציון העובדה שסמכה על עו"ד טורקלטאוב "בעיניים עצומות", לא תלתה בתובעת עצמה את הקולר ביחס להטעיה כלשהי. לעניין זה הצדק עם התובעת בכך שככל שקיימות לנתבעת תלונות כלפי האופן בו מילא עו"ד טורקלטאוב את חובות הנאמנות המקצועיות שלו, זירת הסכסוך כאן אינה הכתובת לבירורן.