29. על יחסי ערב-נושה חלות, בשינויים המחויבים חובת תום הלב, חובת זהירות וחובת נאמנות אשר עשויות להצדיק הפטר, מלא, או חלקי, של הערב מערבותו בנסיבות מסוימות, על דרך הקיזוז [ראו: פרשת ליברמן, וכן ע"א 1304/91 טפחות – בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' ליפרט, פ"ד מז(3) 309, 336, ע"א 8098/09 כהן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ - סניף חדרה, (2012), ע"א 6547/12 עמר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ - סניף נתיבות (2015), ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי (2015)], ר' בר-קהן, ערבות, בעמ' 316-299 (2006) (להלן: בר-קהן)].
30. לעניין אי מילוי החוב, ו/או פקיעתה של ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב, כל זאת כתוצאה ממעשה ידיו של הנושה, קיימת בסעיף 6 לחוק הערבות הוראה ספציפית כהאי לישנא:
הפטר הערב
6. (א) גרם הנושה לאי-מילוי החיוב הנערב, מופטר הערב.
(ב) גרם הנושה לפקיעת ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב ונגרם על ידי כך לערב נזק, מופטר הערב כדי סכום הנזק.
בדומה לאמור בסעיף 29 לעיל נראה כי המכניזם המאפשר את התוצאה המשפטית המעוגנת בהוראה זו שוכלל אף הוא מעיקרון הקיזוז – הערב מופטר מחיובו כדי סכום הנזק שגרם לו הנושה. ודוק, מעשה או מחדל שכזה מסוגל להצמיח לערב גם טענות ששורשיהן בדיני הנזיקין, בשל הפרת חובת זהירות, או בדיני החוזים, בשל הפרת חובת תום הלב.[ראו פרשת ליברמן, וכן פסק דינו של כב' השופט י' עמית בת"א 284-05 SHARP נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2006)].
31. הכלל הקושר בין אשמו של הנושה באי מילוי החיוב הנערב, ו/או מחדלו בשמירה נאותה על ערובה, לבין הזכות לממש את הערבות באופן מלא או חלקי, הוא עתיק יומין ומעוגן במשפט העברי, אלא שבפוטרו את הערב במקרים כאמור נקטו פוסקי ההלכה בנימוק לפיו משנהג הנושה שלא כשורה במעשיו או במחדליו, גרם לעצמו את ההפסד שיקשה עליו לגבות את חובו מן החייב, ולפיכך אינו יכול לתבוע מן הערב לשפותו על חוסר יכול או קושי זה, ויש להצדיק את טענת הערב לפיה התכוון שתהיה אחריותו מוגבלת למקרים שאי יכולתו של הנושה להיפרע מן החייב תנבע מגורמים שהיו מחוץ לשליטתו [ראו ד"ר ב' כהנא, "חוק לישראל – ערבות" (1992)].
הטעם שנבחר על ידי המשפט הישראלי שונה, כאשר בעקבות המשפט האנגלי ננעצה עילת ההגנה בכך שגרימה לאי-מילוי החיוב הנערב או פקיעת הערובה בידי הנושה מסכלת את זכות הסברוגציה העומדת לערב כלפי החייב או ביחס לבטוחה, זכות שמקורה בדיני היושר האנגליים, והמעוגנת כיום בסעיפים 9 ו- 12 לחוק הערבות המורים כך:
"זולת אם ניתנה הערבות שלא בהסכמת החייב, זכאי הערב לחזור על החייב ולהיפרע ממנו מה שנתן למילוי ערבותו, בתוספת הוצאות סבירות שהוציא לרגל הערבות וריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, מיום מילוי הערבות או מיום ההוצאות."