12. למעשה, ההיגיון הפשוט של המנגנון המעוגן בנוהל אלימות מדבר בעד עצמו. עמדת הרשות כי ממד האלימות יביא לבדיקה אוטומטית על ידי הוועדה הבין-משרדית, אך משנפתח השער לא יהיה לו כל משקל, מעוררת קושי. לא ראוי לקבל את האפשרות לפיה תמרור "יש כניסה" לדיון בוועדה, יוביל את המבקשים לדרך ללא מוצא.
אכן, גישה הגורסת כי ההכרעה המהותית בבקשות קורבן אלימות תתקבל על פי הקריטריונים הרגילים, תוך התעלמות מוחלטת מן הנסיבות שהביאו לקץ הנישואין, חותרת תחת תכלית נוהל אלימות, ומרוקנת אותו מתוכן. ראשית, היא שוללת הגנה מקורבנות אלימות שאין טעם הומניטרי חיצוני התומך בהסדרת מעמדם, ולמעשה הופכת את "המסלול המהיר" אל הוועדה הבין-משרדית למסלול התרסקות – שהרי אחת דינן של בקשות כאלה להידחות. המשמעות היא כי קורבנות אלה, או לפחות חלקם, יבחרו, או שמא ייאלצו, לשאת בדממה את סבלם, ולהישאר במערכת יחסים הרסנית ופוגענית מחשש שקיצה יהיה גם קץ שהותם במדינת ישראל. שנית, אף נפגעי אלימות שעומד לזכותם טעם הומניטרי חיצוני לא יפיקו תועלת ממשית מנוהל אלימות – שהרי, נוכח מבחן "הסיכוי המסוים" שהוזכר לעיל (פסקה 10), דלתות הוועדה הבין-משרדית פתוחות בפניהם בלאו הכי, כל עוד בקשתם אינה מופרכת על פניה. אכן, מן הטעמים הללו נקבע בפרשת גורודצקי כי נוהל אלימות מחייב את הוועדה הבין-משרדית לשקול לגופו את שיקול האלימות:
"הוועדה לא הביאה בחשבון את האלימות שהופעלה כלפי העותרת על ידי בעלה השני, כפי שמתחייב מהנוהל העוסק בנושא" (בג"ץ 6247/04 גורודצקי נ' שר הפנים, פסקה 44 (23.3.2010); ההדגשה אינה במקור).
דברים דומים נאמרו בעניין גורובץ, בו נדונה החלטת הוועדה הבין-משרדית שלא להעניק מעמד למערערת, אשר ההליך המדורג בעניינה הופסק עם מות בן זוגה הישראלי, הואיל וזיקתה לחו"ל גוברת על זיקתה לישראל. בהתייחסו לטענה כי ראוי היה להעדיף את אינטרס ההסתמכות והציפייה של המערערת על פני מבחן הזיקה, הבחין בית משפט זה בין השיקולים שעל הוועדה הבין-משרדית לשקול במסגרת נוהל פקיעת נישואין, ובין השיקולים הרלוונטיים לפי נוהל אלימות, והבהיר כי –
"עיון בפסק הדין שניתן בעניין זוולדי מלמד כי מדובר בנוהל אחר, העוסק בניתוק קשר הנישואין בשל אלימות שהופעלה על-ידי בן הזוג הישראלי [...] ההלכה שנקבעה בעניין זוולדי מצומצמת למקרה המיוחד שבו התפרק קשר הנישואין כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי, כאשר האינטרס הציבורי מצדיק הגמשה של קריטריון הזיקה והוספת טעמים נוספים, כמו עקרון ההסתמכות והציפייה הסבירה, של בן הזוג הזר" (פסקה 18).