11. על רקע התמונה הכוללת שהוצגה לעיל, ניתן להתמקד בסוגיה שבמוקד ההליך הנוכחי – קרי, זהות השיקולים שעל הוועדה הבין-משרדית לשקול ביחס למבקשים זרים שנפלו קורבן לאלימות בני זוגם הישראליים. השאלה הראשונה היא האם ניתן לראות באלימות זו, כשלעצמה או בהצטרף לנימוקים אחרים, משום טעם רלוונטי להסדרת המעמד בישראל. נזכיר כי הרשות טענה בפנינו שמדובר בשיקול המצדיק את פתיחת דלתות הוועדה הבין-משרדית, אך אין בו כדי להשפיע על החלטותיה לגופו של עניין – ואילו המבקשות רואות בו מרכיב מרכזי בהחלטות אלה.
את הדיון בשאלה זו אפתח דווקא בהתייחסות לקטגוריה השנייה בה עוסק נוהל אלימות – קרי, מבקשים שאינם הורים לילדים משותפים. כפי שציינתי לעיל, נוהל אלימות מורה כי מבקשים המשתייכים לקטגוריה זו, ועמדו בתנאי הסף, יזומנו לריאיון שבו ייבחנו זיקותיהם לישראל ולחו"ל, וכי העתק סיכום הריאיון "יונח בפני חברי הוועדה על מנת לבדוק את נסיבות העניין בכללותן". כלומר, הנוהל קובע מפורשות כי האלימות שהביאה לקץ הנישואין אינה מובילה בהכרח להסדרת מעמד הקורבן בישראל – וכי על הוועדה הבין-משרדית לגבש את המלצותיה על סמך מכלול הנסיבות, לרבות מבחן הזיקה. עם זאת, מן הדברים שנאמרו בעניין זוולדי עולה בבירור כי לשיקול האלימות מקום משמעותי בקדירת השיקולים שעל הוועדה הבין-משרדית לשקול. למעשה –
"נראה כי יש להקנות לתנאי הזיקה משקל פחות מאשר במקרים האחרים המוסדרים בנוהל הכללי. הטעם לכך נעוץ, ראשית כל, בחשיבותו של האינטרס הציבורי בכל הנוגע למיגור תופעת האלימות נגד נשים, והאיזון השונה שהוא מחייב בין השיקולים השונים לעומת מקרים אחרים בהם פוקע קשר הנישואין. אולם, נוסף לכך אף טעם מעשי יותר הכרוך במאפייניהן של קורבנות אלימות שבמקרים רבים הורגלו בעל כורחן לאורח חיים תלותי, ממודר ומכונס, ובשל כך נותרות ללא קשרי חברה או משפחה ומתקשות להציג את אותן אינדיקציות לקיומה של זיקה לארץ, להן ניתן לצפות במקרים אחרים" (פסקה 17 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל; מנגד, המשנה לנשיאה א' רובינשטיין סבר שאין לקבוע קטגורית כי משקל מבחן הזיקה נמוך יותר).
הנה כי כן, שיקול האלימות אינו מהווה שיקול בלעדי בעניינם של מבקשים מן הקטגוריה השנייה, אך נודע לו משקל, ואף משקל רב – ולפחות במקרים מסוימים הוא עשוי לשבת ראשונה במלכות, ולגבור על מבחן הזיקה. דברים אלה נאמרו אמנם ביחס לגרסה קודמת של נוהל אלימות, בה הוגדר מבחן הזיקה כאחד מתנאי הסף להבאת התיק לדיון בוועדה הבין-משרדית, אך ההיגיון שעמד מאחוריהם במישור הפרוצדורלי יפה גם במישור המהותי.