נוכח תכליתו האמורה של סעיף 7 לחוק האזרחות, נקבע כי התפרקות התא המשפחתי – בין אם מחמת גירושין ובין אם מחמת פטירתו של בן הזוג הישראלי – תוביל, בדרך כלל, לקיצו של ההליך המדורג ולהרחקת בן הזוג הזר מישראל (עניין בדולב, פסקה 12; עע"ם 6147/11 גורובץ נ' משרד הפנים, פסקה 15 (3.3.2013) (להלן: עניין גורובץ); עניין אדמונינה, פסקאות 12 ו-15). ברם, ההשלכות הקשות שעלולות להיות לתוצאה זו אינן מאפשרות את קבלתה באופן גורף ואוטומטי (בג"ץ 4711/02 הלל נ' שר הפנים, פסקה 2 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין (2.8.2009); להלן: עניין הלל). לא ניתן להתעלם מן הציפייה המובנת של בן הזוג הזר לסיום ההליך המדורג – בייחוד כאשר קשר הנישואין פקע מסיבות שאינן תלויות בו. לצד זאת, ראוי להתחשב גם בשיקול הזיקה, "הכרוך בשיקול הציפייה הלגיטימית אולם עומד בפני עצמו", ובוחן האם מבקש המעמד עודנו "זר" לחברה הישראלית ולמדינת ישראל או שכבר היכה בהן שורש (עניין זוולדי, פסקאות 13, 15-16).
על מנת לאזן בין מכלול השיקולים בא לעולם נוהל 5.2.0017, הוא "נוהל הטיפול בהפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי" (להלן: נוהל פקיעת נישואין). הנוהל – שעבר את מבחן ביקורתו של בית משפט זה בעניין הלל, לאחר שבוצעו בו שינויים והתאמות – מורה כי ההליך המדורג אכן יבוא אל קיצו עם קץ הנישואין. אולם, במקרים המתאימים יועבר הטיפול בעניינו של בן הזוג הזר לידי הוועדה הבין-משרדית, אשר תוכל להסדיר את מעמדו לפי חוק הכניסה לישראל (עניין אדמונינה, פסקה 17).
במאמר מוסגר יצוין כי לצד גישה השוללת באופן גורף את המשך ההליך המדורג במקרה של פקיעת הנישואין (עניין בדולב, פסקה 12; עניין גורובץ, פסקה 15), יש המכירים בקיום "פתח צר" להמשך הליך זה – ובלבד שנמצא "דבר מה נוסף, טעם מיוחד" התומך בכך (עניין אדמונינה, פסקה 13 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש. ראו גם פסקאות 10 ו-13 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל בעניין זוולדי, ופסקאות 7-8 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין בעניין הלל).
7. כך או כך, בעקבות נוהל פקיעת נישואין – המשרטט מפת דרכים כללית עבור בני זוג זרים שנישואיהם פקעו טרם השלמת ההליך המדורג – נוצר גם נוהל אלימות, בו הוסדרה באופן ספציפי מתכונת הטיפול בזרים שנישואיהם באו לקיצם על רקע אלימות בני זוגם הישראליים. מלבד התכליות המשותפות לשני הנהלים – הגנה על הציפייה הלגיטימית לקבלת מעמד, והתחשבות בעוצמת הזיקה למדינת ישראל (עניין זוולדי, פסקאות 15-16) – ניצבת ביסוד נוהל אלימות תכלית ייחודית: