המבקשות התנגדו למחיקת הבקשה, ועמדו על מתן פסק דין. לדבריהן, הודעתה העמומה של הרשות אינה מספקת במישור הפרטני – בין היתר, משום שיש להבהיר כי עניינה של המבקשת לא יועלה לדיון מחודש בוועדה הבין-משרדית כל עוד צו עיכוב היציאה עומד על מכונו. יתר על כן, הן טוענות כי בהליכים שונים שבהם היא מעורבת שבה הרשות והציגה את תפיסתה המצמצמת לגבי נוהל אלימות – באופן המדגיש הן את חשיבות ההכרעה העקרונית על ידי בית משפט זה, והן את חוסר ההפנמה של ההערות שניתנו במהלך הדיון בתיק. בתגובתה, חזרה הרשות על התחייבותה להביא בפני הוועדה הבין-משרדית את הערותינו – אך הדגישה כי מדובר, לטעמה, בהערות הנוגעות ליישום הנוהל בנסיבות הקונקרטיות שלפנינו, ותו לא. במישור הפרטני, הודיעה הרשות כי היא נכונה לקבוע לוח זמנים מוגדר להליך, ולאפשר למבקשת להחזיק ברישיון הישיבה הנוכחי שלה עד מתן החלטה אחרת. עם זאת, הבהירה כי היא מתכוונת לקדם את הדיון המחודש בוועדה הבין-משרדית במקביל לנקיטת ההליך המתאים לביטול צו עיכוב היציאה.
בנסיבות אלה, בשלו התנאים להכרעה בתיק. אפתח ואומר כי החלטנו לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. זאת, על אף התנגדות הרשות – ובהתאם לסמכותנו לפי תקנה 34 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2001, ותקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הטעם בדבר כי בקשה זו מעלה סוגיות רגישות, מורכבות ובעלות השלכות רוחב, כפי שיובהר להלן.
דיון – רקע נורמטיבי
6. בשורש המחלוקת לגבי תוכנו והיקפו של נוהל אלימות, ניצב סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, המסמיך את שר הפנים להגמיש את התנאים להתאזרחות בני זוג של אזרחי ישראל – ומורה כי "בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי [...] יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א)". הוראה זו מבקשת להקל על התאזרחות בני זוג זרים, ונועדה להגן על שלמות התא המשפחתי, ולסייע לאדם "שקשר את גורלו עם בן זוג ישראלי באופן שיבטיח כי לא יצטרך לבחור בין בן הזוג למגוריו בארץ" (עע"ם 8611/08 זוולדי נ' שר הפנים, פסקה 10 (27.2.2011); להלן: עניין זוולדי). עם זאת, היא אינה מעניקה אזרחות אוטומטית מכוח נישואין, ונתונה "תחת מרותו של סעיף 5(ב), המקנה לשר הפנים שיקול דעת רחב במתן אזרחות ואינו מחייב את מתן האזרחות" (בג"ץ 874/07 אדמונינה נ' הלשכה למנהל אוכלוסין, פסקה 9 (8.11.2011) (להלן: עניין אדמונינה); בג"ץ 5091/07 בדולב נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (11.5.2010) (להלן: עניין בדולב)). מכוח שיקול דעת זה, התווה השר "הליך מדורג" לקבלת אזרחות – במסגרתו "נבחנים על פני מספר שנים פרמטרים שונים המצדיקים הענקת אזרחות בסופו של תהליך, ובכללם יציבות וכנות הקשר, קיומו של מרכז חיים בישראל, והעדר מניעה ביטחונית או פלילית" (עניין זוולדי, פסקה 10).