"עידוד נשים שנפלו קורבן לאלימות מצד בעליהן להתלונן על מעשיהם ולצאת ממערכת היחסים האלימה [...] שיקול זה חורג מגדרי ההגנה על זכותה של אשה פלונית, אל עבר תחומי האינטרס הציבורי במיגור והוקעת מעשי אלימות במשפחה [...] החסמים העומדים בדרכה של כל אשה מוכה ומונעים ממנה פעמים רבות להתלונן ולצאת ממערכת היחסים הפוגענית, מתעצמים מקום בו מדובר בבת זוג שאינה בת המקום והארץ [...] בהקשר זה ציינתי בעבר כי נוהל זה נועד על מנת למנוע מצב בו יחששו נשים נפגעות אלימות להתלונן פן תאבדנה זכויותיהן להסדרת מעמדן בישראל" (שם, פסקה 14 לחוות דעתה של השופטת ע' ארבל).
הווי אומר, הריאליזם המשפטי נפגש עם הממד האוניברסלי והממד של היחיד כאחד. התופעה של נשים מוכות לצערנו חוצה גבולות. הריאליזם המשפטי חייב להכיר בכך שלא פעם ולא פעמיים האישה המוכה אינה מתלוננת לפני הרשויות. כך, לעיתים, בשל הבושה, וכך, לעיתים, כדי לשמור על התא המשפחתי. בענייננו, קמה מורכבות נוספת, והיא ההשלכה של הגשת התלונה על מעמדה של המתלוננת בישראל. הנוהל נועד להגן, אפוא, על הפרט המוחלש, ולכוון התנהגות, או לפחות שלא לכוון התנהגות, באופן לא ראוי. ודוקו, הנוהל, כיאה להוראה מחייבת בדין הישראלי, מתייחס לכל בן זוג זר שנפל קורבן לאלימות, ללא תלות בזהותו המגדרית.
8. על מנת לקדם את התכלית האמורה, נוהל אלימות מקל על הבאת עניינם של קורבנות אלימות לדיון בוועדה הבין-משרדית, בהשוואה לתנאים הקבועים בנוהל פקיעת נישואין. כאשר למבקש ילד משותף מבן הזוג הישראלי (להלן: הקטגוריה הראשונה), הוא אינו נדרש למלא אחר דרישות הוותק שבסעיפים ג.7.1.2 ו-ג.7.1.3 לנוהל פקיעת נישואין – ובקשתו תועבר לדיון בוועדה גם אם הוא מצוי רק בראשית ההליך המדורג. זאת, בכפוף לתנאים הבאים:
"ג.6.1.1 בן/בת הזוג היה נשוי בנישואים אשר נרשמו במרשם האוכלוסין והוגשה בקשה להסדרת מעמדו מכח נישואין אלו.
ג.6.1.2 כנות קשר הנישואין הוכחה כנדרש [...]
ג.6.1.3 בן הזוג הזר טען כי סבל מאלימות מצד בן הזוג הישראלי טרם פקיעת הקשר הזוגי, וטענתו הוכחה באחת מן הדרכים הבאות [...]
ג.6.1.4 לבני הזוג ילד משותף המצוי במשמורת בן הזוג הזר או שבן הזוג הזר מקיים איתו קשר קרוב ורצוף ודואג למזונותיו וצרכיו, וחוות דעת מקצועית מטעם פקיד סעד/עו"ס עובד ציבור קבעה כי עזיבת בן הזוג הזר את הארץ תפגע באופן משמעותי בילד".
נוהל אלימות מקל גם על זרים שאין להם ילדים משותפים מבני הזוג הישראליים (להלן: הקטגוריה השנייה) – וממסד "מסלול אוטומטי" לדיון בבקשותיהם בוועדה הבין-משרדית. אכן, זרים המשתייכים לקטגוריה זו נדרשים לעמוד בקריטריונים מחמירים יותר, הכוללים גם דרישות ותק: