"ג.6.2.2 בן הזוג קיבל רשיון ישיבה בישראל מסוג א/5 מכוח ההליך המדורג.
ג.6.2.3 בן הזוג עבר יותר ממחצית מתקופת ההליך המדורג.
מעבר לכך, נוהל אלימות קובע כי זר שעמד בתנאים המצטברים החלים על הקטגוריה השנייה יזומן לריאיון בלשכת הרשות "לבחינת זיקתו לישראל ביחס לזיקתו לחו"ל". בראיון ייבחנו אינדיקציות שונות, דוגמת משך השהייה בישראל ומידת התערותו בה, והעתק סיכומו "יונח בפני חברי הוועדה על מנת לבדוק את נסיבות העניין בכללותן" (סעיף ג.6.2.5 לנוהל אלימות). כלומר, הגם שמבחן הזיקה אינו מהווה תנאי סף להבאת בקשותיהם של בני ובנות הקטגוריה השנייה לדיון בוועדה הבין-משרדית, נודעת לו השפעה ממשית על תוצאת הדיון באותן בקשות. הוראה דומה אינה מעוגנת בנוהל ביחס למבקשים מן הקטגוריה הראשונה.
נוהל אלימות מבחין, אפוא, בין הורים לילדים משותפים ובין מבקשים המשתייכים לקטגוריה השנייה, אך גם היחס המחמיר יותר כלפי האחרונים עודנו מבטא הקלה משמעותית בהשוואה לנוהל פקיעת נישואין – במסגרתו מתאפשרת למבקשים אלה גישה אוטומטית לוועדה הבין-משרדית רק במקרה של מות בן הזוג הישראלי.
9. עם זאת, יש להדגיש כי נוהל אלימות מגביל את שיקול הדעת של הוועדה הבין-משרדית, ואינו מאפשר לה להמליץ על מתן מעמד קבע לבן הזוג הזר. בידי הוועדה לבחור בין רישיון שהייה ועבודה מסוג ב/1 למעמד מסוג א/5, אך שתי החלופות יפות "לתקופה קצובה" בלבד – בסיומה יובא התיק להחלטת ראש דסק אשרות, שאף הוא אינו מוסמך להעניק רישיונות לישיבת קבע (לביקורת על היקף ההגנה על נשים מהגרות, לרבות בהקשר זה, ראו הדר דנציג-רוזנברג ונעמי לבנקרון "אלימות הגירתית" עיוני משפט לז 341, 377-378 (2015); להלן: אלימות הגירתית). כלומר, מדובר בנוהל המכיל איזון מובנה: מן הצד האחד, הוא מקל על בני זוג זרים המבקשים מעמד בישראל, וסולל עבור מבקשים העומדים בתנאי הסף "נתיב מהיר" ורחב אל הוועדה הבין-משרדית. אולם, מן הצד האחר, הוא מסייג את הסעד שניתן להעניק לנפגעי אלימות במסגרת נתיב ייחודי זה, ומגביל אותו להסדרה זמנית של השהייה בישראל.
10. במצב בו בן הזוג הזר אינו עומד בתנאי הסף שהוצגו לעיל, דלתות הוועדה הבין-משרדית נותרות סגורות בפניו – אם כי נוהל פקיעת נישואין ונוהל אלימות פותחים לו חלון. על פי סעיפים ג.12-ג.16 לנוהל הראשון, אם התרשם מרכז האשרות "כי על פניו קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים שאינם נובעים מניתוק הקשר הזוגי או הפטירה", בידיו להמליץ כי התיק יידון בכל זאת בוועדה. המלצתו תועבר לראש הדסק, והלה יכריע בסוגיה "בהתאם להוראות 'נוהל הסדרת עבודתה של הוועדה הבינמשרדית המייעצת לקביעה ומתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים'" (להלן: הנוהל השיורי). באופן דומה, סעיף ג.8 לנוהל אלימות קובע כי אם הוכחה טענת האלימות, והוועדה הלשכתית "התרשמה כי על פניו קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים", יוכל ראש הדסק להעלות את התיק לדיון בוועדה ללא תלות ביתר תנאי הסף. גם במקרה זה יחול הנוהל השיורי על הטיפול בתיק.