סיכום ביניים
94. בנסיבות אלה, כאשר אין ראיות מהימנות וברורות המלמדות כי הצדדים אכן הסכימו שהכנסות שהגיעו מצמח המרמן ישמשו כהלוואות בעלים וכאשר מר עזר לא הוכיח את זכאותו האישית לקבלת הכספים מחברת צמח, אני קובעת כי מר עזר לא הוכיח את טענותיו בדבר מתן הלוואת הבעלים השנייה לחברה. טענותיו של מר עזר לא גובו בתשתית עובדתית הנחוצה להוכחה על כן לא נותרה למר עזר טענת הגנה ביחס לכספים שמשך מחשבון החברה ועליו להשיבם.
95. מקובלת עליי טענת מר עזר באשר לסכום התביעה. מר עזר העביר לחשבון חברת בן גד סך כולל של כ-550,000 ₪ והעביר חשבונית לחברת י.ע.ץ אשר הוצגה לרשויות מע"מ. חברת י.ע.ץ קיבלה זיכוי בסכום המע"מ על כן יש להפחית סכום זה מסכום התביעה . בהתאמה מר עזר יהיה חייב להשיב לחברה בגין האמור בתביעה הראשונה סך של 492,333 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התביעה ועד התשלום בפועל.
96. נוכח המסקנה אליה הגעתי בקשר לתביעות הכספיות הריי שדין התביעה שכנגד להידחות. מאחר וטענתו המרכזית של מר עזר כי כספי חברת צמח הם הלוואה שהעמיד לטובת החברה נדחתה וקבעתי כי בין מר עזר לבין החברה או האחים צדיק לא נכרת כל הסכם, לא בכתב ולא בעל פה לעניין ההלוואות הנטענות, הריי שמתייתר הצורך לדון ביתר טענות מר עזר בדבר גזל, הפרת התחייבות, חוסר תום לב, עשיית עושר ולא במשפט ודין התביעה שכנגד להידחות על כל ראשיה.
97. על כן וכאמור לעיל, התביעה הראשונה מתקבלת, התביעה שכנגד נדחית ועל מר עזר להשיב לקופת החברה סך של 492,333 ₪ כמו כן התביעה השנייה נידחת מחמת התיישנות. אשר לטענת הקיזוז שהעלה מר עזר כמתואר בסעיף 22 לפסק הדין בגין זכאותו לדמי ניהול דין הטענה להידחות משום שלא הוכחה. לא הוכח כי הוסכם על תשלום דמי ניהול למר עזר ממועד הקמת החברה וכי הוסכם כי הסכום החודשי שישולם יעמוד על סך 6660 ₪. לא הוברר כיצדנתבע או חושב סכון זה.
קיפוח המיעוט
98. מר עזר עותר לסעדים בתביעה זו להסרת קיפוחו ומלין כי זכויותיו כבעל מניות בחברה, קופחו על ידי האחים צדיק בדרכים הבאות: האחים צדיק פגעו בציפיותיו הלגיטימיות ליטול חלק בניהול החברה שהיא חברת מעטים, מעין שותפות, ופיטרו אותו מדירקטוריון החברה; האחים צדיק מדרו אותו מכל הנעשה בחברה; האחים צדיק עושים שימוש במשאבי י.ע.ץ לצורך מימון הוצאותיהם האישיות ובשל העדר פעילות עסקית בחברה, הריי שאין הצדקה להותירה פעילה. כמו כן נטען כי מר יאיר גזל דמי ניהול, אופציות ומניות של חברת פריון להם הייתה זכאית החברה. במסגרת הסעדים שהתבקשו עתר מר עזר להורות לאחים צדיק לרכוש את מניותיו בערכן, ערב מעשי הקיפוח, כאשר סך הפיצוי והרכישה הינו בסכום של 1,824,322 ₪.
האחים צדיק דוחים את טענותיו של מר עזר וטוענים כי תביעת הקיפוח היא תביעת סרק שהוגשה במטרה להסיט את תשומת הלב מגזל כספי החברה שבוצע על ידי מר עזר עצמו. כמו כן נטען כי מר עזר לא הוכיח לא "חליבת כספים" ולא כל פעולה מקפחת ומשכך דין טענותיו להידחות.
תשתית נורמטיבית
99. נקודת המוצא לבחינת טענות הקיפוח שהועלו על ידי מר עזר היא כמובן הוראת סעיף 191 לחוק החברות הקובעת כדלקמן:
"191. (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.