86. דבריו של ברנטל, אף אם נאמרו כפי שהועד לגביהם, לא ניתן לראות בהם "חוזה", בשל החֶסֶר הזועק של דרישת המסוימות הנכללת בסעיף 2 לחוק החוזים, ולו גם מסוימות מינימלית, שתאפשר את השלמת הפרטים החסרים באמצעות סעיף 26 לחוק החוזים (ראו לעניין זה: שלו, עמ' 175-177).
מהי "השותפות המלאה" שדובר עליה? לאיזה מוסד? היכן יקום המוסד? האם השותפות היא בניהול המוסד בלבד או גם במקרקעין? מהי ההשקעה הנדרשת מכל צד? זכויות וחובות הצדדים באותה שותפות, ועוד רבות.
די לשם כך להביא את דבריו של בא-כוחם של תורג'מן ושיר באותה עת, עו"ד אברמוביץ.
הוא נשאל על דבריו בתצהירו המשלים (סעיף 10), לפיהם, "כבר באותה עת הושגו הבנות בין הצדדים בדבר שיתוף פעולה במקרקעין".
(עמ' 35 לפרוטוקול):
" עו"ד ורטהים: לאור דרישת המסוימת בדיני החוזים, מה יהיה תוכן ההבנות שהושגו בין הצדדים? אני מתייחס לסעיף 10 לתצהירך המשלים.
עו"ד אברמוביץ: אותן הבנות שדיברתי עליהם קודם, דובר על שיתוף פעולה במקרקעין ובפעילות על גבי המקרקעין. לא היתה מסוימות באותה עת, שיכולתי לומר לך שמדובר דווקא על הקמת בית אבות או בית חולים, ובגודל כזה או בגודל אחר, בתמורה כזאת או בתמורה אחרת. אי אפשר היה להגיע באותה העת לאותן הסכמות. מדובר באופן כללי על הסכמה כללית של שיתוף פעולה עם מקום, עם חוסים, עם תוכן, שלאחר מכן יצקו לה גם את הפרטים הספציפיים."
87. תצוין עוד בהקשר זה עדותו של רו"ח יואב קרמזין (רואה החשבון של הליגה), אשר נכח בחלק מהמפגשים בין הצדדים ובאי כוחם, ולדבריו (עמ' 1554-1555): "אני לא זוכר התניות. אני לא זוכר התניות בין שכירות לבין אופציה לרכישה בנכס, או לעיסקה על הנכס. עכשיו גם פה לא בהכרח שמדובר בעסקה מושלמת".
88. אשוב ואדגיש, כי הליגה לא התכחשה מעולם כי היא רצתה בשיתוף פעולה עם שיר כדי להוציא ביחד פרויקט משותף, זה או אחר, בין אם רצון זה היה ביוזמת שיר ובין אם ביוזמת הליגה, ואין לכך כל חשיבות.
הכחשת הליגה היא לקשר ולהתנייה הנטענים בין שתי העסקאות: עסקת השכירות ועסקת הפרויקט המשותף, בחינת "הא בהא תליא". הסכם השכירות, וכפי שעוד נראה, גם ההסכמים המאוחרים יותר שנעשו, אינם מתנים קיומה של עסקה אחת באחרת.
העיד בהקשר זה עו"ד נווה (עמ' 2073):
" מר משה נוה: . . .
כן נכון היה שבערך שנה אחרי שהם נכנסו לנכס, הם באו ואמרו: "אנחנו רוצים לעשות אתכם שותפות. זה נכון שבעבר הם רצו. חס ושלום שאני אכחיש שזה הם רצו. בוודאי שהם רצו. שאברמוביץ' שלח לי את המכתב הראשון הוא כתב שהוא רוצה את זה. אבל אמרתי לו, "זה לא. אנחנו את זה לא מדברים. עכשיו עושים שכירות. נראה איך אתם תהיו. נגור ביחד, נראה אם אפשר לעשות נישואים אתכם.
. . .
ולכן התחילו הדיונים על איזשהו פרויקט משותף באמצע 98. לא קודם."
(וכן ראו עדותו בעמ' 2075).