131. אעיר, כי שתי המחלוקות האמורות הן שהביאו באופן ישיר לכישלון המשא-ומתן.
עדיין אין להסיק מכך, כי אילו הן היו נפתרות, הדבר היה מוביל בוודאי לחתימת חוזה סופי.
יתכן שהיו מתעוררות מחלוקות נוספות ויתכן שהיו נמצאים גורמים אחרים, אשר היו מונעים את חתימת החוזה. אולם, ניתן להניח כי פתרון שתי המחלוקות הללו היה מקרב במידה רבה את הצדדים לקראת חתימתו של החוזה הסופי.
132. לפיכך, יש לבחון עתה האם התנהגותה של הליגה (שהיא הנתבעת בתביעת שיר) עולה לכדי הפרתו של ההסכם השלישי, אשר חייב את הצדדים לנהל משא-ומתן לשם חתימת החוזה הסופי, ובכך הכשילה את האפשרות לחתימתו, או שמא התנהגותה של שיר היא שהביאה לכך, ואפשרות שלישית – שלא ניתן להטיל את האשם במי מהצדדים?
המחלוקת באשר להוכחת היכולת הכספית של שיר
133. שיר טוענת (סעיפים 96-98 לתצהיר שלמה), כי היא הופתעה מדרישתה של הליגה להציג הוכחה ליכולתה הכספית, כתנאי להתקדמות המשא-ומתן, משום שהליגה ידעה היטב את יכולתו הכספית ומעמדו הכלכלי האיתן של בעל השליטה בה, שלמה תורג'מן. לשם כך, אף טרחה והגישה שיר במסמך נפרד פירוט של כל החברות שבשליטת שלמה ופירוט של נכסיו ושווים (תחת הכותרת "על מופרכות הליגה בדבר יכולתה הכספית של שיר").
הליגה, לעומתה (בעיקר בתצהירו של עו"ד נווה, סעיפים 150 ואילך), פירטה, מדוע היא חששה ששיר נעדרת יכולת כלכלית לעמוד בהשקעה הכספית הנדרשת ממנה לשם הקמת הפרויקט המשותף.
אינני סבור שעלי להכריע בשאלה, האם אכן היתה הצדקה לדרישתה של הליגה להוכחת היכולת הכספית, או שלא היתה הצדקה לכך, מהסיבה הפשוטה ששיר כבר הסכימה לכך במפורש בהסכם השלישי (סעיף 14 סיפא). אם שיר סברה שאין מקום להעמדתה של דרישה זו, מדוע הסכימה להכללתה בהסכם?
134. דרישת הליגה להצגת היכולת הכספית עלתה בכל הפגישות שנערכו בין הצדדים לאחר חתימת ההסכם השלישי ובכל התכתובות שביניהם.
עו"ד מודן העיד ( עמ' 579-580): "אי-היכולת הכספית עלה מהשלב הראשון".
רו"ח קרמזין, אשר השתתף בחלק מהישיבות, העיד (עמ' 1564), כי הוא זוכר שעו"ד נווה העלה את נושא הוכחת היכולת הכספית, "מספר פעמים".
אין חולק, כי עד למכתבו של רו"ח רפפורט, שצורף למכתבו של עו"ד מודן מיום 20.11.2006 (ה/109), שיר לא הציגה לליגה מסמך כלשהו, העונה לדרישתה.
שיר טוענת, כי על-פי לשון ההסכם, היה עליה להציג מסמך כזה "לפני חתימת חוזה מפורט" ומועד זה טרם הגיע.
מלבד זאת, שכל מועד שלאחר חתימת ההסכם השלישי ולפני חתימתו של החוזה המפורט, ניתן להגדירו כמועד מתאים לצורך הצגת המסמך, הרי שיש מידה מסוימת של חוסר תום-לב בטענה זו, כיוון ששיר ידעה היטב שדרישה זו מעכבת את המשך המשא-ומתן, ואם אכן היה ביכולתה להציג מסמך כזה, ובכך לקדם את המשא-ומתן, מה פשר התעקשותה לדחות את מועד הצגתו?
מכל-מקום, גם טענה זו אינה רלבנטית להפסקתו בפועל של המשא-ומתן, שהרי עוד קודם לכן הוצג מכתבו של רו"ח רפפורט, לגביו טענה שיר שיש בכוחו לספק את דרישת הליגה, בעוד שהליגה טענה שאין בכוחו של מסמך זה לספק את דרישתה, וזוהי המחלוקת הרלבנטית להכרעה הנדרשת כאן.