בהמשך הוסיף רו"ח קרמזין, שהליגה קיבלה את עמדתו, כי אין די במסמך של רו"ח רפפוט.
על כך השיב רו"ח רפפורט בעצמו בתצהיר ארוך ומפורט, המתאר את יכולותיו הפיננסיות של שלמה, ובהתייחסו לשאלה, האם די היה במכתבו כדי לענות על דרישת הצגת היכולת הכספית הוסיף (סעיף 30 לתצהירו):
"אציין עוד כי ההתייחסות ליכולת הכספית כמפורט לעיל על רקע אחזקותיו של מר טורג'מן בקבוצה הינה דרך ניתוח נכונה, ראויה ומקובלת לצורך הוכחת יכולת כספית של חברה בקבוצה. זאת שכן, מר טורג'מן מחזיק בנכסיו באמצעות הקבוצה ויכול, כמפורט לעיל, לנייד כספים כנדרש לו מעת לעת ועל פי מהות העניין. אין כל הצדקה להחזיק בהון באמצעות שיר דווקא וזאת רק לשם הוכחת היכולת ולפני שנדרש ביצוען של הוצאות בפועל. כמפורט לעיל, כאשר נדרשה שיר להוצאות השקעה, הרי שלא הייתה לה כל בעיה לעשות כן. כך למשל הזרים מר טורג'מן את כספי ההשקעות הראשונות להן נידרש בשיר בשנת 1997 באמצעות חברת ש.ר.ת.ו. נכסים והשעות בע"מ (שכמפורט בנספח 9 לעיל גם הזרימה בשנות ה-2000 מיליוני ₪ לחברת וי. בוקס), וזאת ממקורותיה הפנימיים."
לא נחה דעת הליגה, עד שהמומחה הכלכלן מטעמה, פרופ' אשר בלס, מנה 27 פגמים בתצהירו ובמכתבו של רו"ח רפפורט (פגמים מס' 64 עד 91, עמ' 46 והלאה לחוות דעתו).
גם דעתה של שיר לא נחה ובתצהיר משלים מטעם רו"ח רפפורט הוא השיב אחת לאחת לטענותיו של פרופ' בלס.
136. יצוין, כי טל עצמו, לאחר ששב וטען, כי הליגה היתה מודעת היטב ליכולתה הכלכלית של שיר, ולכן לא היה טעם לדרישה זו (עמ' 144), השיב בכנות כך (עמ' 148):
"מר תורג'מן: עניתי לך שאת היכולת הכלכלית שלנו הוכחנו מקידמת דנה ועד היום ועניתי לך שאף לי היו איזה שהם הרהורים של אולי ניתן איזשהו מכתב שיוריד את השטות הזאת מעל הפרק.
כב' השופט אטדגי: וזה היה פעם הראשונה, המכתב הראשון.
מר תורג'מן: אני מניח שכן, שוב, דרך אגב אני לא רואה בו הוכחת יכולת כלכלית נדרשת לפרויקט. כי הוכחת יכולת כלכלית ויודע את זה כל אחד זה מכתב ליווי מבנק. מכתב ליווי מבנק, אתה בא כשיש לך תוכנית עסקית סגורה ודו"ח 0 אתה בא לבנק, מציג את הדברים הבנק מכיר אותך נותן מכתב ליווי. בנק לא נותן מכתב ליווי או איזה הוכחת יכולת כלכלית. אדוני, יושב פה פרופסור לפיננסיים באולם תשאל אותו מה היא הוכחת יכולת כלכלית לפרויקט ליווי.".
וכן בהמשך (עמ' 152):"אמרתי קודם, יכולת כלכלית זה מכתב ליווי מהבנק".
בהמשך (עמ' 150-151) הוסיף טל וסיפר, כי שיר אכן עשתה מאמץ לקבל "מכתב ליווי" מאחד הבנקים, אך הבנקים סירבו לתתו, משום שהם דרשו שיעבוד של המקרקעין עצמם (שנאסר על שיר לעשותו לפי ההסכם השלישי, סעיף 12) ולא הסתפקו בשעבוד המניות של החברה המשותפת המתוכננת לקום.
עדותו זו מקבלת חיזוק בעדותו של עו"ד נווה (עמ' 1890), לפיה האחים תורג'מן סיפרו לו באחת מפגישותיהם כי הבנקים מבקשים שעבוד של הקרקע, אך הוא הבהיר להם שהדבר מנוגד להסכם שנעשה.
גם עו"ד מודן, שסיפר כיצד היה "מתוסכל" מכך שעו"ד נווה לא ידע להגדיר לו, מהי ההוכחה שהוא מבקש, שתענה על הדרישה להוכחת יכולת כלכלית הודה (עמ' 563) ש"אישור רו"ח נשמע לי מופרך כי אני לא מכיר רואי חשבון שנותנים כאלה דברים. . .",