וכן דברי שלמה בחקירתו (עמ' 1191):
"מר תורג'מן: על התוכן של הדברים לא הייתה הסכמה לגמרי ברורה בירידה של פרטי פרטים. התוכן של הדברים אמר שותפות לייזום במקרקעין האלה, שירותים לאוכלוסייה המבוגרת. זה הכותרת הראשית, זה התכולה. התוכן שלה לאחר מכן מיד דיבר על השטח הפנוי, דיבר על דיור מוגן, דיבר על זה שאחר כך עבר לדיור סיעודי. זה הדברים."
האם צדקה הליגה כשהודיעה על הפסקת המשא-ומתן?
146. כאמור, משלא הושגה הסכמה בין הצדדים בשתי הסוגיות האמורות, ומשאין לקבוע כי עמדתה של הליגה בשתי הסוגיות היא מופרכת על פניה או חסרת הגיון, או אף שהיא פחות צודקת ופחות נכונה מזו של שיר, אזי שיר לא הייתה זכאית לאלץ את הליגה לחתום על החוזה המפורט, תוך קבלת עמדתה בשתי הסוגיות הללו.
כאמור לעיל, כל שהליגה התחייבה לו בהסכם השלישי (וכך גם שיר) הוא לנהל משא-ומתן לשם חתימה על חוזה מפורט. היא לא התחייבה לחתום על חוזה מפורט בכל תנאי, ודאי שהיא לא התחייבה לקבל מראש את כל תנאיה של שיר.
בשלב זה גם שרר בין הצדדים חוסר אמון כבד, כפי שהעיד עו"ד מודן, עמ' 581: "כל האוירה, זה לא היה משא, לא הגענו בכלל למשא ומתן עסקי מקובל, מה שנקרא בין שני אנשים, בין שני אנשי עסקים. הגענו למשא ומתן בין שני, בין בני משפחה בתיק מעמד אישי, והיו הרבה מאוד מוקשים רגשיים של אמון. . .". חוסר אמון זה הכביד במיוחד, כאשר הפרויקט המשותף נועד לטווח ארוך וחייב אמון גדול בין הצדדים.
וכן אני מפנה בהקשר זה לעדותו של עו"ד נווה (עמ' 2275):
"עו"ד נוה: אחרי הטיוטה של ספטמבר חל משבר. המשבר היה בפגישה אצלי במשרד שנגמר רע מאוד, הצליחו אחר כך קצת קצת לשקם את היחסים. אמרו, בוא נראה, אולי בכל זאת אפשר לעשות משהו, אבל הלב של העניין עדיין לא סולק. שני המכשולים הגדולים לא סולקו."
לפיכך, התוצאה הנובעת מחוסר ההסכמות בשתי הסוגיות האמורות היא אחת:
הפסקת המשא-ומתן, והלכה למעשה – ביטולו של ההסכם השלישי.
משכך, צדקה הליגה כאשר היא הודיעה בסופו-של-דבר על הפסקת המשא-ומתן.
147. ויודגש גם כאן, כפי שהודגש קודם לכן, באשר לרצון שהיה לליגה להוציא לפועל עם שיר את הפרויקט המשותף, כי המסקנה האמורה איננה שוללת את המסקנה, שגם הליגה היתה מעוניינת ביישומו של ההסכם השלישי.
בהקשר זה נשאל והשיב עו"ד נווה (עמ' 1900-1901):
"עו"ד קאופמן: ". . . עו"ד מודן אומר בשם מרשתו שיר שיש הסכם עקרונות, וההסכם עקרונות הזה מחייב, ויש בו הבנות והסכמות. אתה מסכים עם האמירה הזאת?
עו"ד נווה: אני מסכים עם האמירה. גם כתבתי לו, לא התחבאתי, ואני גם לא מתחבא היום, שאותן דברים שהוסכמו, הם הוסכמו. אין מחלוקת. היה רעיון, היה שיטת העבודה, היה סכום שמדובר בו. הוי דברים יסודיים שהוסכמו. אבל העסקה לא הוסכמה. כי לא היה עם מי לעשות אותה. . .".