וגרוסמן סיכם בפשטות (עמ' 2813): "זה שרצינו לעשות עסקה מזמן אמרנו שרצינו לעשות משהו עם האחים תורג'מן. אני לא חושב שכדאי לחזור על זה. אבל מה לעשות שלא מה שרצינו, שני הצדדים רצו".
148. אין למצוא כל פסול גם בעיתוי הודעת הליגה על הפסקת המשא-ומתן.
כאמור לעיל, הודעה זו באה במכתבו של ב"כ הליגה עו"ד רנצלר (ה/147), מיום 22.1.2007, שבה נכתב (סעיפים 16-17), כי "בין הליגה לבין שיר קיימים פערים גדולים ומחלוקות מהותיות, אשר בעטיים לא עלה בידי הצדדים לחתום על הסכם סופי ומחייב, ומרשתי איננה רואה עוד כל טעם בהמשך ניהול משא ומתן בענין", ובסיומו נכתב (סעיף 20): "סיכומו של דבר: מכיוון שמסמך העקרונות לא הבשיל לכדי עסקה מוגמרת, הליגה רואה עצמה משוחררת מכל התחייבות כלפי שיר ותפעל בנכס כראות עיניה".
מכתב זה נשלח לאחר סיום כל המפגשים בין נציגי הצדדים, כולל המשא-ומתן שהתנהל בין עו"ד נווה ועו"ד מודן, באמצעות מפגשים ומכתבים, כפי שתואר בהרחבה בתצהיריהם, ובעיקר – לאחר ששיר כבר פתחה בחזית הסכסוך, בהפסיקה לשלם דמי שכירות, החל מחודש מאי 2006, ובהודעת הקיזוז ששלחה שיר לליגה, למעלה מחצי שנה קודם לכן, ביום 31.5.2006.
טל אישר בחקירתו (עמ' 99) כי הפעילות המשותפת לכינון שותפות מלאה במקרקעין ובבית האבות הופסקה בחודש פברואר 2006.
סיכומו של דבר: הודעת הליגה על הפסקת המשא-ומתן באה רק לאחר שכלו כל הקצין להגיע להסכמות ביחס למחלוקות שהתגלעו בין הצדדים.
טענת שיר בדבר המניע "האמיתי" של הליגה בהפסקת המשא-ומתן
149. כאמור לעיל, גם לאחר ששיר שלחה את הודעת הקיזוז הראשונה נערכו מפגשים והתקיימו שיחות בין עו"ד נווה, מטעם הליגה ובין עו"ד מודן, מטעם שיר, כדי לנסות להגיע להסכמות.
בהקשר זה יצוין, כי הליגה חזרה והתנגדה לחשיפת המשא-ומתן שהתנהל בין הצדדים, הן ביחס למפגשים הללו שבין עו"ד נווה לעו"ד מודן והתכתובת שהוחלפו ביניהם והן ביחס למפגשים ומכתבים נוספים שנושאם היה ניסיונות הצדדים להגיע להסכמות באשר למחלוקות שהתגלעו ביניהם.
גם אם יש הצדקה מסוימת להתנגדותה של הליגה, אינני סבור שניתן להימנע מחשיפת הדברים שנאמרו באותם מפגשים או שנכתבו באותם מכתבים, הן משום שקשה לשים את הגבול בין הדברים שהועלו במסגרת ניסיונות הפשרה ובין אלה שהועלו במסגרת המשא-ומתן ליישומו של ההסכם השלישי, והן משום שהדברים כבר נחשפו בהרחבה במהלך הצגת הראיות והצדדים כבר דנו ודשו בהם.