(וראו גם עדותו בבית המשפט, עמ' 1895 ואילך).
151. בחקירתו אישר עו"ד מודן (עמ' 550-551), כי דברי עו"ד נווה ביחס להצעה בסך 10 מיליון ₪ נאמרו על רקע בקשתה של שיר לרכוש את כל המגרש במקום התכנית הקודמת שהיתה, ". . . אז הוא אמר תראה, אתם לא שווה לכם לקנות את הקרקע במחיר שמשקף יעד למגורים כדי להשתמש בו לבית אבות, זה פשוט לא. אז אמרתי אבל בכל אופן, ואז עלה הענין שהשווי של הקרקע להערכתו היה בסביבות 10,000,000 דולר. . . הוא אמר לא הגיוני שאתם תשלמו בעבור יעוד בית אבות למה שאני הולך לגבות מצד ג' עבור מגורים".
בהמשך חקירתו אישר עו"ד מודן (עמ' 553-554), כי ברור שההצעה החדשה של שיר לרכוש את כל המגרש חייבה את שינוי העסקה המקורית, ". . . בודאי שזה מחייב שינוי העסקה כפי שהוגשה במקור. . . אם אני רוכש את כל הפארק אז אני נשאר הבעלים היחיד, ברור שזה לא עולה בקנה אחד עם ה-. . . ".
152. הסברה של הליגה מתקבלת על הדעת.
לאחר שהליגה נוכחה לדעת, כי אפסו הסיכויים להוצאתו לפועל של הפרויקט המשותף שתוכנן עם שיר, ולאור זאת שסיום תקופת השכירות של שיר קרב ובא, היא היתה זכאית להחליט מה ברצונה לעשות בנכס שלה, לאחר תום השכירות, כולל למוכרו במחיר המיטבי שניתן, ויוזכר שוב כי השיחות עם עו"ד מודן התקיימו לאחר ששיר הפסיקה לשלם את דמי השכירות, שלחה את הודעת הקיזוז, ובכך פתחה בסכסוך עם הליגה.
גם ההסבר שנתן עו"ד נווה לשיחתו עם עו"ד מודן מתקבל על הדעת.
אם שיר מבקשת לרכוש את המגרש בשלמותו (כפי שציין עו"ד מודן בעצמו בסעיף 5 לתצהירו), אזי הליגה היתה רשאית לדרוש תשלום מלא עבורו, המגלם גם סיכוי לשינוי ייעוד למגורים ולא תשלום מופחת כמיועד לבית אבות בלבד.
אין חולק, כי עד אותו שלב, וגם לאחר מכן, לא נפתרו שתי המחלוקות המרכזיות שתוארו לעיל. אילו הן היו נפתרות, או אף אילו אחת מהן היתה נפתרת תוך פתיחת סיכוי מחודש להמשך המשא-ומתן, אזי ניתן היה לבוא בטרוניה על הליגה אודות תכנוניה ביחס למגרשה. אך משכבר לא היה סיכוי לפתור את המחלוקות הללו, מדוע הליגה לא היתה רשאית לתכנן מה ברצונה לעשות במגרשה?
אין להתעלם גם מכך, שבסופו-של-דבר, המגרש הושכר ברובו מחדש לבית אבות/בית חולים סיעודי ולא נמכר, ודאי לא כייעוד למגורים.
לפיכך, אני דוחה טענתה זו של שיר.
תביעות הפיצויים
153. המסקנה, לפיה, הליגה לא הפרה כל הסכם עם שיר, ואף לא פעלה בחוסר תום-לב, מייתרת, כמובן, את הדיון ברוב המכריע של הנזקים הנטענים על-ידי שיר ובפיצויים הנתבעים לגביהם.
כן היא מייתרת את הדיון בעניין זה בחוות הדעת הכלכליות, שטרחו הצדדים להגיש, מאת מומחים מובילים ובעלי-שם: פרופ' אהרון (רוני) עופר (שיר) ופרופ' אשר בלס (הליגה).
באין הפרת הסכם ובאין חוסר תום-לב, אם בניהול המשא-ומתן ואם בביצועו של ההסכם (השלישי), אזי כל נזק שנגרם לשיר – ככל שהוא נגרם – היא בלבד אחראית לו ואילו הליגה פטורה מכל חובת פיצוי.