157. אך, גם באשר לפיצויי ההסתמכות, משנדחתה טענת הקשר שבין הוצאותיה של שיר במסגרת ההסכמים שעשתה עם קבוצת גלס והקשר שבין הוצאותיה בגין עבודות השיפוצים בנכס בתקופת השכירות לבין המגעים של הצדדים ביחס לפרויקט המשותף, נדחות ממילא גם כל תביעותיה לפצותה על ההוצאות הללו.
נותרו, לכל היותר, ההוצאות שהוציאה שיר באופן ישיר בקשר לפרויקט המשותף המתוכנן: תשלום ליועצים, מתכננים, שמאים וכו', שבהם נשאה גם הליגה במידה שווה, ומשנקבע שהליגה לא הפרה כל הסכם עם שיר וכן לא פעלה בחוסר תום-לב, הרי שהדין מחייב שכל צד יישא בהוצאותיו.
"נזקיה של שיר בגין הפכפכותה של הליגה מאז נסיגתה מהפרויקט המשותף"
158. ראש נזק זה, בגינו נתבע סכום של 2,387,575 ₪, תואר על-ידי טל בתצהירו, סעיפים 167-168, כדלקמן:
"167. בנוסף, הליגה נהגה בחוסר עקביות מוחלט, כאשר שינתה את עמדותיה, פעם אחר פעם, בין דרישתה לפינוי מוחלט מן המקרקעין של בית החולים הגריאטרי הקיים, לרבות החוסים, העובדים והציוד, לבין המשך שהייתם במקרקעין של החוסים, העובדים והציוד, והחלפת שיר במפעיל חדש. תחת כל אחת מן הכוונות המוצהרות והמנוגדות שהציגה הליגה, נאלצה שיר לפעול באופן שונה, ולהוציא הוצאות שונות. כך גם, שיר נאלצה, לאור התנהלות הליגה, להפעיל את בית החולים הקיים במשך תקופה ממושכת שלא בתפוסה מלאה. אשר על כן, הפכפכותה חסרת תום הלב של הליגה, מעבר לתסכול ולמפח הנפש שנגרמו לשיר ולי באופן אישי באותה העת, הסבה לשיר הוצאות והפסדים ממשיים. הוצאות אלו נאמדו על-ידי, לצורך הגשת התובענה, בסכום של 2,387,575 מיליון ₪ נכון למועד הגשת תביעת שיר.
העתק תחשיב שערכתי, בהתאם להוצאות שנגרמו לשיר בפועל מצורף כנספח 47 לתצהירי זה.
168. ואוסיף בהקשר זה, כי נזקי שיר בעטיה של ההתנהלות המזגזגת של הליגה, ועקב הפעלת בית החולים שלא בתפוסה הרגילה נלמדת גם מתחשיב המתבסס על מספר המאושפזים באותה עת. כך, בהתאם לנתוני שיר – אשר שימשו את פרופ' עופר בענין זה, וכפי שעולה מחוות דעתו, נגרם לשיר הפסד של כ-2.5 מיליון ₪."
יצוין, כי טל אישר בחקירתו (עמ' 301), כי כל הנזק הנתבע בראש פרק זה מיוחס לתקופה שמחודש אוקטובר 2007 (חודשיים לפני תום תקופת השכירות, על פי ההסכם בבית משפט השלום בהרצליה) לחודש אוקטובר 2008 (מועד הפינוי בפועל).
על הדברים הללו השיב גרוסמן בתצהירו (סעיפים 412 – 407) כדלקמן:
"407. מדובר בטענת כזב. שיר מנסה לבלבל את בית המשפט הנכבד ולהטעותו, אולם את האמת לא ניתן לשנות: הליגה הייתה עקבית ביותר לכל אורך הדרך בעמדתה, ולא זזה ממנה אפילו מעט. שיר היא זו ש"זגזגה", רקמה מזימות, וטענה טענות שונות והפוכות לפי האינטרס שלה באותו הרגע.
408. כפי שהודיעה הליגה מאז ומתמיד, כוונתה הייתה להמשיך ולהשכיר את המקרקעין למטרת בית אבות. הפתרון המועדף על-ידה היה ששיר תעביר את הפעלת בית האבות למפעיל בתי אבות אחר, שיתקשר בהסכם שכירות עם הליגה. אולם לאורך כל הדרך היה ברור גם, כי הליגה אינה יכולה להכריח את שיר לשתף פעולה עם מתווה זה. לליגה לא הייתה זכות משפטית לחייב את שיר להעביר את הפעלת בית האבות לשוכר חדש. לכן, האפשרות השנייה שעמדה על הפרק היא ששיר תתפנה מהנכס על דייריו.
409. אפשרות אחת לא עמדה על הפרק – ששיר תישאר בנכס ותמשיך להפעיל בו בית אבות. בפני שיר עמדה הברירה להעביר את הפעלת בית האבות למפעיל בתי אבות אחר או לפנות את הדיירים ולעזוב את המקרקעין. כפי שהליגה חזרה והדגישה בפני שיר (ראו למשל סעיפים 7 ו-9 להודעה ובקשה מטעם הליגה מיום 25.10.2007 [ה/168] וסעיפים 15 ו-21 לתגובת הליגה לבקשה לקיום דיון דחוף מיום 29.10.2007 [ה/171]), שתי האפשרויות יחשבו מבחינתה קיום פסק דינו של בית המשפט השלום מיום 8.5.2007.
410. יודגש, כי בא-כוח הליגה תיאר בבירור שתי אפשרויות אלו כבר בדיון שנערך ביום 8.5.2007. בעמ' 3 שורות 7-10 לפרוטוקול הדיון [ה/156], במסגרת הסכמת הליגה למתן ארכה לטובת פינוי הדיירים, הציע בא-כוח הליגה לשיר לנצל את הארכה על מנת למכור את זכות ההפעלה של בית האבות לצד שלישי. גם מזה מובן, כי אין כל סתירה בין הצעה זו של הליגה לפסק הדין בתביעת הפינוי, ואף שיר לא טענה אחרת בדיון (וראו גם: עמ' 2 שורות 1-3 לאותו פרוטוקול).
411. קשה להבין כיצד הצעה עקבית זו של הליגה מלמדת על "הפכפכותה" דווקא. למעשה, רק התעקשותה של הליגה על פינויה של שיר בהתאם לפסק הדין הביאה להעברת בית האבות ליואב אברהם: אם הליגה הייתה מאפשרת לשיר להישאר בבית האבות בניחותא עד שתמצא דייר שיסכים לשלם לה את סכומי העתק שדרשה, שיר הייתה יושבת בבית האבות עד עצם היום הזה.
412. לסיכום: הליגה לא נהגה בכל "הפכפכות" שהיא, כנטען. כוונת הליגה הייתה, לאורך כל הדרך, כי שיר תפנה את המקרקעין בתום הסכם השכירות, וכי המצב הרצוי הוא כי יימצא שוכר מחליף אשר ינהל את בית האבות במקומה, כך שלא יהיה צורך בפינוי דיירי בית האבות עצמם. הליגה הבהירה, כי היא אינה יכולה לכפות על שיר להגיע להסכם עם צד ג', ואם שיר לא תגיע להסכם כאמור – גם הדיירים יפונו מהנכס בסוף תקופת השכירות".