תביעת הליגה
דמי השכירות שלא שולמו
167. כאמור לעיל, תביעת הליגה היא פשוטה: תשלום דמי שכירות שלא שולמו, מהיום שבו שיר חדלה לשלם דמי שכירות – חודש אפריל 2006 – ועד סוף תקופת השכירות לפי חוזה השכירות – חודש יוני 2007 (ביחס לתקופה שמתום תקופת השכירות לפי חוזה השכירות ועד לפינוי בפועל, בהתאם להסכמה שהושגה בבית משפט השלום בהרצליה, שיר הפקידה את דמי השכירות החודשיים בידי נאמן וגורלם תלוי בפסק הדין שיינתן כאן, אך הם אינם נושא ישיר להכרעה הנדרשת במסגרת פסק הדין, ולכן לא אדרש אליהם).
על-פי המפורט בכתב התביעה (סעיף 55), והדברים לא הוכחשו על-ידי שיר, חוב דמי השכירות בגין התקופה האמורה עומד על סך 3,979,529 ₪ (כולל מע"מ), בערכים נומינליים.
מאחר שהגנותיה של שיר נגד תביעה זו הן עילות תביעותיה (שאף עמדו בבסיס הודעות הקיזוז שהגישה), ומאחר שתביעותיה נדחות, המסקנה היא שעל שיר לשלם לליגה לכל הפחות את הסכום הנומינלי האמור.
ריבית הפיגורים
168. הליגה תובעת גם את תשלום הריבית הקבועה בסעיף 14.3 לחוזה השכירות, לפיו:
"בנוסף, ומבלי לפגוע באמור לעיל, יהיה השוכר חייב בתשלום ריבית, בשיעור ריבית חריגה הנגבית על-ידי בנק לאומי לישראל בע"מ על משיכות יתר, בגין כל איחור בתשלום שהשוכר חייב בו כלפי המשכיר, מיום החיוב בו, ועד ביצוע התשלום בפועל".
(להלן – "ריבית הפיגורים").
שיר העלתה בסיכומיה (עמ' 187 – 184) שלל טענות, המצדיקות, לדעתה, את ביטול החיוב בריבית, או לפחות את הפחתת שיעורה.
הליגה, המתנגדת לדרישת שיר, השיבה לטענות אלה בסיכומיה (עמ' 166 – 163).
169. יצוין, שכפי שציינה שיר בסיכומיה – והליגה אישרה זאת בסיכומיה – סכום קרן התביעה של הליגה, בצירוף ריבית הפיגורים, עמד, נכון ליום הגשת סיכומיה על כ-12 מיליון ₪, בעוד שסכום קרן התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק עומד על כמחצית מכך. משמע, ש"הפעלת" ריבית הפיגורים מכפילה, כמעט, את סכום החוב.
170. אומר בקצרה, כי למעט הטענה בדבר סמכותו של בית המשפט להפחית את שיעור הריבית בהתאם לסעיף 15(א) לחוק החוזים-תרופות, ובהתאם לפסיקת בית-המשפט העליון, כפי שיפורט בהמשך, לא מצאתי ממש בכל טענותיה הנוספות של הליגה בהקשר זה: המתנת הליגה במשך שנה מהמועד שבו חדלה שיר לשלם את דמי השכירות ועד הגשת תביעתה איננה מאיינת את זכותה לתבוע את הריבית ההסכמית; הצעת הליגה לב"כ שיר להשתתף בחלק מההוצאות שהוציאה שיר במסגרת המשא-ומתן שנערך בין באי-כוחה, גם היא איננה מבטלת את זכותה לתבוע את הריבית; כך גם הפקדת הערבות הבנקאית חלף העיקול שהוטל איננה קשורה לתשלום הריבית.
אגש, אפוא, לטענה המרכזית של שיר, המצדיקה לדעתי את הפחתת הריבית שנקבעה בחוזה השכירות.
171. ההלכה המרכזית בקשר להגדרתה של ריבית שנקבעה בהסכם בגין איחור בביצוע תשלום ובקשר לסמכותו של בית-המשפט להתערב בשיעורה נקבעה בפסק דינו של כב' השופט דנציגר (בהסכמת כב' השופטים פוגלמן וסולברג) בעניין זאבי תקשורת אחזקות בע"מ (ע"א 8535/13, 8506 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (23.8.15, פורסם בנבו)).