בסעיפים 5 ו-6 סוכם כדלקמן:
"5. אם יתברר כי ניתן לקבל היתר בניה להקמת הפרויקט, תציע הליגה לשיר להשתתף בהקמת חברה משותפת או גוף משפטי אחר ("החברה") אשר תקים את הפרויקט ותנהל אותו.
6. אם תהיה שיר מעוניינת להשתתף בפרויקט, יחולקו המניות והזכויות בחברה בין הצדדים שווה בשווה ולכל צד תהיה זכות קדימה לרכוש את מניות הצד השני."
בהנחה ששיר תסכים להשתתף בפרויקט, סוכם כי השטח המיועד לפרויקט יוצא מחוזה השכירות ויועבר על-ידי הליגה לחברה המשותפת (סעיף 7), וכן סוכמו חלקה של שיר בהשקעה המשותפת ואופן ההשקעה (סעיף 8), שלבי הקמת הפרויקט (סעיף 9) והסכמות נוספות.
בסעיף 12 נכתב "זיכרון דברים זה אינו מקנה שום זכות במקרקעין".
מסמך זה יכונה להלן – "ההסכם הראשון".
34. יצוין, כי קדמו לחתימה על מסמך זה תכתובת רבה והחלפת טיוטות בין נציגי הצדדים וכן פרוטוקולים של ישיבות הנהלת הליגה (הדברים פורטו בהרחבה בתצהירו של גרוסמן, סעיפים 101 – 93 והנספחים הנזכרים בהם).
לצורך התיאור העובדתי הנדרש בשלב זה, אינני מוצא צורך לפרטם.
35. לאחר החתימה על ההסכם הראשון, פנו הצדדים למהנדס מוני יוקלה (להלן – "יוקלה"), כדי שינהל את הפרויקט.
יוקלה פנה, בין היתר, לאדריכל אריה שאואר (להלן – "שאואר") כדי שיציע הצעות תכנוניות להקמת בית האבות.
כן פנה ליועצים שונים נוספים.
נערכו מספר ישיבות והוגשו מספר תכניות.
הדברים מפורטים בהרחבה בתצהיריהם של יוקלה ושאואר, שאף העידו במשפט (יוקלה – עמ' 429 ואילך, שאואר – עמ' 345 ואילך).
לצורך התיאור העובדתי הנדרש בשלב זה, אינני מוצא צורך לפרט את כל תיאוריהם, משום שבסופו של דבר ההסכם הראשון לא יושם ונעשה הסכם אחר.
ההסכם השני
36. ההסכם הבא נחתם על-ידי הצדדים ביום 22.12.2003 (ה/77).
כותרת ההסכם: "עקרונות להסכם".
גם בהסכם זה דובר על בנייה חדשה בשטח הפנוי, אך הפעם לצורך "בית אבות סיעודי", להבדיל מ"בית אבות/דיור מוגן", עליו דובר בהסכם הראשון.
ואכן, כך נכתב בתחילת ההסכם (בסעיף 2):
" הצדדים היו מעוניינים לבדוק אפשרות להקים פרויקט לבית אבות/דיור מוגן בחלקו הדרומי של המגרש ולשם כך חתמו על זכרון דברים מיום 7 בספטמבר 2000. הבדיקות העלו כי להקמת בית אבות אין צידוק כלכלי ולפיכך מבוטל זכרון הדברים הנ"ל."
מטרת הפרויקט החדש שהוסכם הוגדרה בסעיף 3 רישא להסכם, כך:
"הצדדים מעוניינים להקים בשותפות בנין מיועד לבית אבות סיעודי על השטח המותחם בתשריט . . .".
הוסכם, כי הפרויקט יוקם בשני שלבים: בשלב הראשון שלוש קומות, מעל מרתפים, חניות וכו' והכנת מעטפת לשלוש הקומות הנוספות, שיוקמו בשלב השני (סעיף 3 סיפא וסעיף 4).
כן הוסכם, שאם יינתן היתר בנייה לתכנון זה, תוקם חברה משותפת, שהבעלות בה תהיה שווה בין הצדדים (סעיף 5) וחלק המגרש, עליו יוקם המבנה החדש, יוצא מחוזה השכירות ויועבר לבעלות החברה (סעיף 6).
עוד הוסכם, כי שווי המגרש לצורך העסקה ייקבע על-ידי שמאי מוסכם (סעיף 7), וכי כל אחד מהצדדים ישקיע מחצית מהסכום הנדרש לשם רכישת המגרש והקמת הפרויקט (סעיף 8).
הצדדים העריכו שווי השקעה זו בסכום של כ-10 מיליון דולר (סעיף 9).
כן הוסכם, שכל אחד מהצדדים יהא אחראי לגייס את חלקו בהשקעה הנדרשת, אך הפרויקט עצמו לא ישמש כבטוחה למימון. מנגד, ניתן יהיה לשעבד את מניותיו של כל צד בחברה המשותף לשם השגת המימון (סעיף 10).
הוסכם, כי הבניין שיוקם יושכר לגורם אשר יפעיל אותו כבית אבות סיעודי בתמורה לתשלום דמי שכירות (סעיף 11), כאשר נתונה לשיר זכות קדימה להפעלת בית האבות (סעיף 12).
בסעיף 13 נכתב, כי "שיר תמשיך להפעיל את בית האבות הסיעודי [הכוונה לבית החולים הקיים] על-פי חוזה השכירות הקיים (למעט שטח המגרש שיוצא מחוזה השכירות שלה כאמור לעיל)".
בסעיף 14 נכתב: "עקרונות אלה אינם מקנים שום זכות במקרקעין".
ובסעיף 15 נכתב, כי "לאחר אישור קווי יסוד אלה יוכן הסכם מפורט על-פי האמור לעיל".
הסכם זה יכונה להלן – "ההסכם השני".