23. בנסיבות אלו, פרייבך נתן הזדמנות לריטליקס, מעבר לחובתו החוזית לתת הודעה מוקדמת, להפריך את הדברים, כך שניתן היה לדבר עמו, להסביר לו שדבריו של לבקוביץ אינם משקפים את מדיניות החברה ובפועל קיים רצון אמיתי שלא לפגוע באחריותו ובסמכויותיו. לפרייבך היה יסוד סביר להאמין שדברי לבקוביץ משקפים את מדיניות ריטליקס ועל כן צריך היה יותר ממכתב הכחשה סתמי כדי להפיג את חששותיו של פרייבך. גם כאשר לבקוביץ פוטר, לא אצה הדרך לריטליקס להיפגש עם פרייבך ולהסביר לו שבוודאי כעת, עם פיטורי לבקוביץ, אין עוד יסוד לחששותיו. הנה כי כן, לפנינו מקרה בו כל פנייה של פרייבך לריטליקס לצורך בדיקת האפשרות לבחינה מחדש של הנסיבות והימנעות מהפחתת אחריותו הביאה להבנה שריטליקס מעוניינת לבצע את השינוי ולפגוע בהיקף אחריותו בתוך התקופה המזכה.
לסיום עניין זה יודגש כי ביום שבו סיים פרייבך את תפקידו בריטליקס בוצע פיצול החטיבה כך שלו היה נשאר פרייבך בתפקידו, הרי שהיקף אחריותו כמנהל מחלקת המכירות היה מצומצם במידה ניכרת, כפי שחשש בתחילה, מהאחריות שהייתה לו לפני הפיצול.
24. לדעתנו בנסיבות אלה, אין חשיבות לכך אם השינוי קרה בפועל לפני תום השנתיים או אחריהן. כאשר עובד נותן הזדמנות עודפת למעסיק להסיר עננה בקשר להמשך יחסי העבודה בין הצדדים, והמעסיק לא מרים את הכפפה ומסתפק בהכחשה, ומשבית הדין האזורי לא קבע כי אין לתת אמון בגרסת פרייבך אלא שהפיצול התרחש בפועל לאחר התפטרותו, הרי שמכוח עיקרון תום הלב החל על שני הצדדים, ניתן להגיע למסקנה כי קמה לפרייבך הזכאות למענק ההיפרדות כפי שיפורט בפרק הבא.
קיום חוזה בתום לב
25. כלל ידוע בפסיקתנו מצביע על חובת תום לב מוגברת במערכת חוזי יחס ארוכי טווח, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחוזה עבודה. כפי שכתבה אלישבע ברק במאמרה "עקרון תום הלב במשפט העבודה" ספר ברנזון ב' 499 (התש"ס):
"חוזה עבודה הוא יצור מיוחד משתי בחינות: האחת, זהו חוזה לתקופה ממושכת, חוזה היוצר יחסים מתמשכים. השנייה, זהו חוזה הנשלט על ידי פטרנליזם של מערכת המשפט במידה גדולה יותר מחוזים מסחריים רגילים. לשני היבטים אלו השלכות רבות הן על פרשנותו של חוזה העבודה, הן על מידת תום הלב הנדרשת במשא ומתן ובקידומו של חוזה העבודה והן על מידת ההתחשבות של כל צד לחוזה באינטרסים של הצד האחר." (עמוד 505)
בית המשפט העליון חזר על כלל זה ועיגן אותו ככלל מנחה בפסיקתנו:
"הצדק מחייב את התערבותנו, שכן נודעת חשיבות מרובה לכך, כי ביחסי העבודה בישראל ישרור, הלכה למעשה, עקרון תום הלב. כל המודע למציאות השוררת ביחסי העבודה בישראל אינו יכול שלא להצטער על התופעה השלילית של פעולות חד-צדדיות, אשר הצדדים ליחסי העבודה נוקטים בהם, ללא כל הודעה מראש וללא כל התחשבות מצד האחר." (בג"ץ 59/80 שירותי תחבורה ציבוריים באר-שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, לה(1) 828, 840 (1980))
לסיום עניין זה יודגש כי בית דין זה נוהג לעשות שימוש נרחב בדוקטרינת תום הלב בהתייחס לעריכה וקיומם של חוזי עבודה. ראו למשל: ע"ע (ארצי) 300053/96 ניתאי – בית התפוצות על שם נחום גולדמן, [פורסם בנבו] פ"ד ל"ז (2002) 311 (2002); ע"ע (ארצי) 363/07 ארביב - פואמיקס בע"מ [פורסם בנבו] (26.05.2010); ע"ע (ארצי) 779/06 קורן - בית חולים אלי"ן [פורסם בנבו] (07.10.2007).