"For the date of this letter Adin Dental Implants Ltd ('Adin'), hereby confirm[s] that 'Bina Implants' is the distributor of Adin's products in the territory of Belarus".
לאור מצג זה, שהציגה החברה, ארגנו טוילי ודר' איטלמן תערוכה בבלרוס, שבעקבותיה התקבלו הזמנות רבות של מוצרים. כאשר נדברו עם מילמן ונפגשו עמו ביקש הלה, לפתע, להעלות את מחיר המוצרים אשר אלה נהגו לרכוש ב-25 אחוזים. לטענתם, היה זה חלק במימוש התוכנית לנשלם מהפעילות בבלרוס. מספר שבועות לאחר אותה פגישה הודיעו להם החברה ומילמן, באחת, על סיום פעילותם במולדובה ובבלרוס, ועל כך שיהא זה המפיץ הרוסי אשר יתחיל לפעול שם תחתם.
7. בין לבין התנהל בין הצדדים דין ודברים. הוסכם כי דר' איטלמן ייגש לבצע בדיקת פוליגרף. לגרסת החברה היה גורל קשריהם העסקיים תלוי בתוצאותיה של אותה בדיקה. דר' איטלמן טען, מנגד, כי מטרתה של הבדיקה הייתה אך להרגיע את המפיץ הרוסי ולהוכיח לו כי אין פולשים לאזור פעילותו. לגרסת החברה, ממצאיה של הבדיקה העלו כי דר' איטלמן אינו דובר אמת. הלה טען, מנגד, כי אינו בקיא ברזי השפה העברית, על נפתוליה ודקדוקיה ועקב כך התקבלו הממצאים שהתקבלו. מכל מקום, הוא הדגיש, ההפניה לתוצאותיה של הבדיקה בגדריה של התביעה דנן מנוגדת להסכמות ולפיהן לא ייעשה בבדיקה כל שימוש שהוא. בדיקה דומה, שעבר במכון נוסף, העלתה, לטענתו, כי הוא דובר אמת.
הצדדים התקשו להגיע לעמק השווה, ובעקבות כך הוגשו התובענות שלפנַי.
התובענות
8. התובענה בת"א 704-08-12 נפתחה כהתנגדות לביצוע שטר. עדין הציגה לפירעון את הצ'קים, שנמסרו בידיה להבטחת-התחייבויותיהם של טוילי ושל דר' איטלמן. נטען לחוב בגין מוצרים, שהתקבלו אך תמורתם לא שולמה למרות, שניתנה הזדמנות לפריסה נוחה של התשלומים. בהמשך תיקנה החברה את תביעתה לתביעה בסדר דין רגיל והעמידה אותה על שלושה ראשי נזק: חוב בגין מוצרים שתמורתם לא שולמה; פיצוי בגין ירידה במכירותיה של החברה למפיץ הרוסי עקב ההתנהלות המתוארת, ולחלופין פיצוי מוסכם עקב הפרה יסודית של הסכם ההפצה; ופיצוי בגין עגמת נפש, השקעה של שעות עבודה ופגיעה בשמה הטוב של החברה.
טוילי ודר' איטלמן טענו, מנגד, כי אינם חבים לחברה דבר. בת"א 53089-12-12 הם עתרו להחזר-ההוצאות, שלטענתם הם הוציאו בחדירה לשוּקים במולדובה ובבלרוס. עוד תבעו הם פיצויי-קיום, בשיעורו המוערך של הרווח שהיה צומח להם, להערכתם, אלמלא הופר ההסכם והוא זהה להתעשרותה, כנטען שלא כדין, של החברה על חשבונם.