פסק דין
מונחת בפניי תביעה כספית, שעניינה באי תשלום ארנונה. בראשיתה, עמדה התביעה על סך של 368,859.63 ש"ח, ולאור הסכם פשרה עם נתבעת 5, עומדת התביעה על סך של 281,922.91 ₪.
רקע:
1. התובעת הינה עיריית תל-אביב, המוגדרת "עירייה" כאמור בסעיף 2 לפקודת העיריות (נוסח חדש), (להלן: "התובעת" ו/או "העירייה", "פקודת העיריות"), עותרת לחיובם של נתבעים 1-5 בסכום התביעה, בגין אי תשלום ארנונה.
2. נתבעת 1 – רוברטו מודלס בע"מ (להלן: "נתבעת 1" ו/או "החברה" ו/או "רוברטו מודלס"), היא חברה פרטית שהתאגדה כדין. עיקר עיסוקה היה בייצוג אמנים, שחקנים, זמרים ודוגמניות. כעולה מרשם החברות, החברה פעילה, אולם קרסה כלכלית, ופעילותה הופסקה.
3. נתבעת 2 – רוברטו מודלס אינטרנשיונל בע"מ (להלן: "נתבעת 2" ו/או "אינטרנשיונל"), היא חברה פרטית שהתאגדה כדין ביום 02.07.2008, ועיסוקה אף הוא בייצוג אמנים, שחקנים, זמרים ודוגמניות. מעיון בדו"ח הכספי לשנת 2009 (ת/1), עולה כי זו החלה לפעול בחודש אוגוסט 2009.
4. נתבע 3 – מר רוברט בן שושן (להלן: "רוברט" ו/או "נתבע 3"), רשום ברשם החברות כדירקטור ומחזיק ב – 50% מהון המניות הרשום והמונפק של נתבעת 1, ומחזיק ב – 100% מהון המניות הרשום והמונפק של נתבעת 2, אותה הקים.
5. נתבע 4 – אברהם נידם (להלן: "נתבע 4" ו/או "נידם") מתאר עצמו כאיש עסקים מתחום הבניין והאינסטלציה, אשר ביקש לגוון את תחומי עיסוקו, ולא היה לו ידע או קשר לתחומי הדוגמנות, והסוכנויות. לאור היכרותו עם נתבע 3, נכנס כשותף בנתבעת 1. נידם רשום כמחזיק ב – 50% מהון המניות הרשום בנתבעת 1, ומחזיק ב – 100% מהון המניות הרשום והמונפק של נתבעת 5.
6. נתבעת 5 רוברטו נדל"ן בע"מ (להלן: "נתבעת 5" ו/או "רוברטו נדל"ן"), היא חברה פרטית שהתאגדה כדין. עיקר עיסוקה היה בתחום הנדל"ן, ומנהלה הינו נתבע 4.
7. כעולה מכתב התביעה, חיובם של נתבעים 1 ו- 5 מתבקש, בשל היותן של החברות רשומות בספרי העירייה כמחזיקות בנכסים הנמצאים בתחום השיפוט של התובעת.
חיובה של נתבעת 2 מתבקש, לאור הטענה כי זו המשיכה את פעילות נתבעת 1, לאחר שזו האחרונה הפסיקה פעילותה. נתבעת 2 קיבלה לידיה את פעילותה של נתבעת 1, לרבות כספה, רכושה והמוניטין, ללא תמורה.
חיובם של הנתבעים 3-4 מתבקש, לאור עילות הרמת המסך, והטלת אחריות על בעלי מניות ואורגנים בתאגיד מכוח סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט -1999 (להלן: "חוק החברות"), ומכוח סעיף 8 (ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג – 1992 (להלן: "חוק ההסדרים") המחיל את סעיף 119 א' לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").