אם כן ניכר כי לשאלה אם הצדדים גמרו בדעתם לכרות חוזה מחייב כשחתמו על זיכרון הדברים יש פנים לכאן ולכאן. הואיל והתנאים של גמירת הדעת והמסוימות „[...] אינם מנותקים זה מזה“, „[...] היעדרו מזיכרון הדברים של פרט מרכזי לעסקה מהווה פגם במסוימות“ אך יכול „[...] להעיד גם על כך שגמירת דעתם של הצדדים לוקה בחסר“ (פרשת ברלינסקי, פסקה 19). אפנה כעת לבחינת יסוד המסוימות.
7. בעיני התובעים זיכרון הדברים כולל את כל רכיבי העסקה החשובים, ואילו לדעת הנתבעים חסרים בו מרכיבים בעלי משמעות שבלעדיהם לא יוכל בית המשפט לאכוף אותו. ובכן גם אם לא צוינו כל הפרטים, אפשר בנסיבות המתאימות להשלים את הפרטים החיוניים לפי הדין או הנוהג המקובל, אם הוכחה כוונה ליצור קשר משפטי מחייב. סעיף 26 לחוק החוזים קובע כי „פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים“. בפרשת עדני עמד השופט יצחק עמית (בדעת המיעוט) על המנגנון שמאפשר לצד לחוזה להשלים פרט הטעון השלמה אם מוסכם עליו התנאי המיטבי מבחינתו של הצד שכנגד (פסקה 5 לפסק-דינו). לדברי מלומדים,
תחליף להעדרה של אפשרות השלמה עשוי להימצא בנכונותו של הצד התובע את ביצועה של העיסקה, להענות לתביעתו ה[מרב]ית של הצד השני לעניין היסוד החסר[...] נכונותו של הקונה להתחייב לקיום שאליו שואף המוכר מרפאת את אי-המסויימות, כל זה בתנאי, כמובן, שלמרות העדר מסויימות, עולה מן הנסיבות דבר קיומה של גמירת דעת בין הצדדים.
(פרידמן וכהן, כרך א, עמ' 289; הדברים צוטטו בפרשת
תמגר, עמ' 686א–ב, ובפרשת עדני, פסקה 5 לפסק-
דינו של השופט עמית)
ונתבע 2 הצהיר:
[...] כל עוד השטח המוצע היה נמוך משמעותית מהבסיס עליו התקשרנו, לא הייתי מוכן לחתימת הסכם. כמובן []היו נושאים נוספים מהותיים שלא הוסדרו בזכה"ד והיו אמורים להיות מוסדרים בהסכם המפורט כגון בעיות נוספות בהסכם[.] נוסח ההסכם המפורט שהועבר אלינו ובו טיפל עו"ד עודד זגורי, כגון בטוחות, מימון, ניהול שלפי ההסכם שהוצע על ידי מר דנינו הותיר את כל הסמכויות בידיהם. הוצעו מנגנונים שונים לפתרון בעיות מרכזיות אלו, אך לא הגענו להסכמות.
(סעיף 10)
על-פי זיכרון הדברים יהיו לתובעים 76 אחוזים ממניות החברה המשותפת שבבעלותה המיזם, ולנתבעים כל היתר. תובע 1 העיד (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 4–7) כי לפי מתוות העסקה הנתבעים אינם צריכים להשקיע בפרויקט אף לא שקל אחד. הוא אישר את העולה מזיכרון הדברים – כי 24 אחוזים מהזכויות במיזם ייוותרו בידי הנתבעים, ובתמורה להעמדת המקרקעין שהם בעלי הזכויות בהם לחברה המשותפת יבנו התובעים על חשבונם את המרכז המסחרי ויישאו בכל עלויות הבנייה, התכנון, השיווק והניהול.