פסקי דין

תא (ת"א) 12472-02-16 שמחה ברק נ' משה גיל מלכה - חלק 10

17 אוקטובר 2018
הדפסה

כאן ההצצה אל מאחורי הפרגוד של שתי החברות נתבקש ונתחייב כדי לעמוד על הקשרים האמיתיים ביניהן כפועלות כיחידה עיסקית וכלכלית אחת, ובהיות דמתי העובד של שתיהן, כשההפרדה המינהלית-רישומית נועדה רק להקלות מס בהן זוכה חברה תעשייתית. עצם נסיונו של דמתי להשתחרר מאחריות חוזית הצדיקה לבחון שאלה זו על ידי הרמת המסך.
לסיכום נקודה זו: הממצאים שנקבעו ונסיבות המקרה תומכות במסקנה כי מנ"ל ותמ"ה זהות למטרת תוכן התחייבותו של דמתי: לאו דווקא ולא רק משום שבעלי המניות בשתי החברות הם גנור ואשתו, מנהלן המשותף הוא גנור, אלא בעיקר משום ששתי החברות פועלות כיחידה כלכלית אחת ובאותו משרד, ומבחינה מעשית עבד דמתי עבור שתיהן, כמו גם כל יתר העובדים. כלפי יחידה כלכלית זו באו התחייבויותיו של דמתי.

בעניין דמתי, מצא בית המשפט שיש להתייחס לחברות ולבעליהן כיחידה כלכלית אחת, כדי למנוע התחמקות של עובד מהתחייבויותיו כלפי אותה יחידה כלכלית. בעניינו, בהתחשב בנסיבות שפורטו לעיל ובהתנהלותו של הנתבע, יש לראות בחברות שבבעלות הנתבע ובנתבע, יחידה כלכלית אחת. זאת, כדי למנוע מהנתבע אשר עשה שימוש בכספי ההשקעה של התובע שהופקדו בידיו כפיקדון לצורך ביצוע מסחר במכשירים פיננסיים, להתחמק מחובתו להשיב לתובע את הפיקדון בסמוך להפסקת פעילות המסחר של החברות שבבעלותו ובניהולו.

9. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בשאלה האם במהלך המשא ומתן גילה הנתבע לתובע שצפויים שינויים רגולטוריים בתחום המסחר במכשירים פיננסיים המעמידים את המשך פעילות המסחר של החברות בסכנה עד כדי אפשרות של הפסקת פעילות, אם לאו. בחקירתו טען הנתבע כי "בכל אחת מהפגישות" שהיו לו עם התובע אמר לתובע שיהיו שינויים רגולטוריים (ש' 9 ע' 120 לפרוטוקול הדיון מיום 16.5.2017). משלא מצאתי בהסכם ההשקעה התייחסות לנושא כה מהותי, איני נותן אמון בגרסתו של הנתבע. לכך יש להוסיף, כי בסיכומיו טוען הנתבע: "בעת קבלת הכספים מהתובע לידי הנתבעת 2, היה הנתבע סמוך ובטוח כי החברות ימשיכו בפעילותן ולפיכך לא היה עליו לגלות מידע מעבר לזה שמסר לתובע". טענה זו מהווה התחכמות וממנה משתמע שלכאורה בזמן אמת, סבר הנתבע שהשינויים הרגולטוריים הצפויים לא ישפיעו על פעילות החברות, וממילא לא היה מקום או צורך לגלות לתובע אודות השינויים הרגולטוריים. זאת ועוד. בסיכומיו טוען הנתבע כי לא הייתה עליו חובה לגלות לתובע שהחברה עלולה להפסיק את פעילותה מקום שפעל להציל את החברה (סעיף 71). טענה זו של הנתבע מכרסמת אף היא באמינות גרסתו כאילו במהלך המשא ומתן גילה לתובע אודות שינויי הרגולציה הצפויים והשפעתם האפשרית על פעילות החברות.

עמוד הקודם1...910
111213עמוד הבא