בהתחשב באלה, נקבע בזאת כי במהלך המשא ומתן לכריתת הסכם ההשקעה לא גילה הנתבע לתובע אודות שינויי הרגולציה הצפויים והשפעתם האפשרית על המשך פעילות המסחר וההשקעה של החברות.
10. בדנ 7/81 פנידר חברה להשקעות פתוח ובנין בעמ נ' דוד קסטרו [פורסם בנבו] (פורסם בתקדין), נקבע (שם, פסקה 11 לפסק הדין של הנשיא מ' שמגר):
"הפרת החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב יכולה ללבוש צורתו של מחדל או של אי גילוי עובדות כאשר על פי הנסיבות היה מקום לצפות לכך שהאדם המנהל משא ומתן יגלה אותם לצד השני. הגילוי המתחייב מסעיף 12 אינו דווקא גילוי כתוצאה משאלותיו של הצד השני אלא יש נסיבות בהן מתחייבת מסירת פרטים יזומה של מידע שהוא חיוני שנמצא במשא ומתן לקראת כריתת חוזה. כך נאמר בע"א 494/74 (חברת בית חשמונאים נ. אהרוני ל' [פורסם בנבו] (1) 141, 144) מפי חברי הנכבד, השופט בייסקי:
"כאשר על פי הנסיבות יש לצפות שמלבד הדברים והתאורים שנאמרו היה מקום לומר דברים שמבחינת העסקה יש להם חשיבות - כי אז יתכן והשתיקה ואי גלוי הפרטים מעוותת את התמונה בכללותה והעלמת אותם פרטים ע"י שתיקה יוצרת מצג-שוא".
דברים דומים נאמרו גם בע"א 838/75 (ספקטור נ. צרפתי, פד"י ל"ב(1) 237) על ידי השופט אשר:
"התנהגות בתום לב בעת משא ומתן לצורך כריתת חוזה משמעה התנהגות ביושר ובהגינות, היינו חובה שלא להטעות את הצד השני ע"י אי-גלוי מידע חשוב לשיקוליו."
כללי התנהגות נאותים אינם שתיקה והימנעות משקר בלבד (ראה ע"א 349/74, בנקרס אנד טריידרס חברה לביטוח בע"מ נ. מחמוד, פד"י כ"ט(1) 827, 833) אלא הם אותם יושר והגינות
המחייבים בנסיבות נתונות עשיית מעשה במקום ש"רשע היה יושב ושותק" (קרצ'מר, "פגמים ברצון ביצירת חוזה: טעות והטעייה", קובץ הרצאות בימי העיון לשופטים תשל"ה עמ' 113). אי-גילוי, מקום בו מתבקש גילוי מהווה הפרה של חובת תום-הלב. בנסיבות בהן יש בעובדות כדי להשפיע על אופיים של ההסדרים הנערכים כתוצאה מן המשא ומתן בין הצדדים חלה חובת גילוי כביטוי לחובת תום הלב (ד"ר ד. פלפל, תום לב במשא ומתן לכריתת חוזה, עיוני משפט ה', 608; פרופ' ז. צלטנר, דיני חוזים (1974) 95). יש נסיבות בהן חובה על הצדדים לנקוט פעולה אקטיבית [697] של גילוי (השווה ע"א 323/80, אלתית בע"מ נ. בנק לאומי לישראל - טרם פורסם [פורסם בנבו]) ובמיוחד כאשר ברור לבעל המידע שבין מנהלי המשא ומתן שקיים פער ממשי בין הכוונה של הצד השני לבין מה שבר-השגה על פי המצב המשפטי והעובדתי לאמיתו. חובת תום הלב כוללת את החובה לגלות ולהבהיר עובדות מטריאליות לפני כריתת החוזה אם הדבר מתחייב לאור מהותה של העיסקה או לאור נסיבותיו של המקרה. חובת הגילוי היא תולדה של האמון המתחייב בין צדדים המנהלים משא ומתן ומקורו של זה בחובה המשפטית העולה מסעיף 12".