תמ"ש (ראשל"צ) 25893-07-14 ל.מ.צ. נ' י.מ. [פורסם בנבו] (20.9.17).
תלה"מ (ראשל"צ) 17237-01-17 ו.ג. נ' ש.ג. [פורסם בנבו] (17.10.17).
תלה"מ (ראשל"צ) 7531-05-17 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (14.11.17).
תמ"ש (נצ') 46640-01-15 ק.ו. נ' ש.ו. [פורסם בנבו] (27.12.17).
בעקרון מקובלת עלי הרחבת הפסיקה דלעיל את הלכת בע"מ 919/15 [פורסם בנבו] גם על בני זוג יהודים שאינם במשמורת משותפת. זאת בלבד שקיימים בין בני הזוג זמני שהות קבועים וסדירים, המתקיימים בפועל, וכוללים גם לינה של
--- סוף עמוד 17 ---
הקטינים בזמני השהות אצל ההורה שאינו משמורן (באמצע שבוע, סופי שבוע, בחגים ובחופשות). אז ניתן לעשות את השקלול בין בני הזוג בהתאם לארבעת הפרמטרים המצויינים לעיל.
עם זאת סבורני, כי במקרה דנן הרחבה זו בפסיקה אינה עוזרת לאיש.
מעבר לעובדה כי הכנסתו הקובעת נטו של האיש גבוהה בכ – 40% מהכנסתה הקובעת של האישה (14,000 ₪ מול 10,000 ₪), לאיש אין זמני שהות סדירים עם הקטינות.
בנוסף - זמני השהות שנקבעו לאיש עם הקטינות לא כוללים (בשלב זה) שינה של הקטינות בדירתו אלא מפגשים פעמיים בשבוע, בימי שני ורביעי, משעה 16:30 ועד השעה 19:30 בלבד (ראו סעיף 17 לעיל).
לכן יש לומר, כי רובו המכריע של נטל גידול הקטינות מוטל על כתפיה של האישה, והיא זכאית לקבל מהאיש את מלוא צרכיהן ההכרחיים של הקטינות.
ככל שמצב זה ישתנה לאחר קבלת חוות דעת המומחה (ראה סעיף 31 לעיל), והקטינות תשהנה בזמני שהות סדירים אצל האיש, לרבות לינה, תהא פתוחה בפני האיש הדרך להגיש בקשה לבחינה מחדש של חלוקת המזונות של הקטינות בינו לבין האישה. זאת בהסתמך על הלכת בע"מ 919/15, [פורסם בנבו] שיכולה להיות מוחלת גם במקרים בהם לא קיימת משמורת משותפת אך קיימים זמני שהות סדירים, הכוללים כאמור לינה באמצע שבוע, סופי שבוע, חגים וחופשות, בהתאם לארבעת הפרמטרים שצויינו בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] ותומצתו לעיל.
ז. טענה ב' - הקפאת תשלום המזונות עד לקיום זמני שהות סדירים עם הקטינות:
טען האיש בערעורו (סעיף 25(ה) לעיל) כי טעתה השופטת קמא כשלא הורתה על "הקפאת" תשלום המזונות שהשיתה עליו עד לקיום זמני שהות סדירים בינו לבין הקטינות.
נזכיר כי האיש טען בנדון, כי האישה היא העומדת מאחורי הניתוק בינו לבין הקטינות בדרך של הסתה נגדו והכפשת שמו, דבר שהוביל לניכור הורי בין הקטינות לבינו.
הפסיקה הכירה באפשרות לבטל מזונות ילד במקרה של סרבנות קשר, אך זאת במקרים חריגים, תוך הבנה כי מדובר בצעד קיצוני אשר ככלל יש להימנע ממנו.